אוורו וולקן

אוורו וולקן
Avro Vulcan
File:Aerial Vulcan.JPEG
מאפיינים כלליים
סוגמפציץ
ארץ ייצורבריטניה
יצרןAvro ואחר כך Hawker Siddeley
טיסת בכורה1952
תקופת שירות1956 – 1984
צוות5
יחידות שיוצרו136 כולל אבות טיפוס
משתמש ראשיחיל האוויר הבריטי RAF
דגמיםB1, B2
מחיר750,000 ליש"ט (1956)
ממדים
אורך29.59 מ'
גובה8.08 מ'
מוטת כנפיים30.30 מ'
שטח כנפיים330.2 מ"ר
משקל ריק37,908 ק"ג (83,573 ליברות)
משקל המראה מרבי77,111 ק"ג (170,000 ליברות)
ביצועים
מהירות שיוט913 קמ"ש (567 מי"ש, 493 קשר) 0.86 מאך בגובה 45,000 רגל
מהירות מרבית1,039 קמ"ש (646 מי"ש, 561 קשר) 0.96 מאך
טווח טיסה מרבי4,195 ק"מ (2,607 מיל)
סייג רום55,000 רגל
דחףדחף/משקל 0.31
חימוש
פצצות21 של 1,000 ליברה (450 ק"ג) או פצצת גרעין אחת
הנעה
4 מנועי טובו-סילון בריסטול אולימפוס דחף 11,000 ליברה-כוח כל אחד

אוורו וולקן הוא מטוס סילון עם ארבעה מנועים בעל כנף בתצורת דלתא וללא כנפוני זנב. המטוס נועד למשימות הפצצה אסטרטגיות בגובה רב והיה בשירות חיל האוויר הבריטי (RAF) משנת 1956 ועד 1984. המטוס היה אחד מבין 3 מפציצי ה-V שיוצרו (ויקטור, וולקן, וליאנט) ונחשב למתקדם שבהם.

ברוב שנות המלחמה הקרה, מטוסי הוולקן, שנשאו חימוש גרעיני, שימשו להרתעה. בשנת 1982, במהלך מלחמת פוקלנד, המטוסים שהשתתפו במבצעי אייל שחור נשאו פצצות ש"כ או טילי שרייק.

כוח מפציצי V

בראשית שנות ה-50, הבריטים החליטו להקים את כוח התקיפה הגרעיני האסטרטגי בחיל האוויר (RAF ) שנודע בשם הרשמי "כוח V" או מפקדת כוח ההפצצה הראשי (אנ').

לצורך כך, נבנו 3 דגמים של מפציצי דגם-V:

ויקרס ואליאנט (אנ') - טס לראשונה ב-1951 ונכנס לשירות ב-1955

אוורו וולקן (כולם היו מדגם 698) - טס לראשונה ב-1952 ונכנס לשירות ב-1956

הנדלי פייג' ויקטור (אנ') - טס לראשונה ב-1952 ונכנס לשירות ב-1957

בשיאו, יוני שנת 1964, מנה הכוח 50 מטוסי ואליאנט, 70 מטוסי וולקן ו-39 מטוסי ויקטור.

מטוסי ה-V
ויקרס ואליאנט
אוורו וולקן
הנדלי פייג' ויקטור

ייצור ודגמים

המתכנן והיצרן היה חברת א.ו.רו (A.V.Roe) (אנ') שנרכש על ידי חברת הוקר סידלי ב-1963.

ארבעה מטוסי אוורו 707 ושני וולקנים בתערוכת פרנבורו 1953

טרם תחילת הייצור הסדרתי, החברה ייצרה מספר דגמים מוקטנים לכדי 1/3 בשם Avro 707 (אנ') לצורך ניסויים ובחינת עקרונות כנף הדלתא.

סה"כ סופקו 134 מטוסים - 45 מדגם B1 ו-89 מדגם B2. דגם B1 יצא משירות בשנת 1967 ודגם B2 בשנת 1984.

דגם B1 סופק לחיל האוויר בשנת 1956 ומחירו אז עמד על 750,000 ליש"ט. משנת 1960 החלה אספקת דגם B2 עם מנועים משופרים, כנף גדולה יותר, מערכות ל"א (ECM) וחשמל משופרות. חלק מהדגמים הותאמו לנשיאת טילי Blue Steel גרעיניים מתוצרת אוורו.

טיל גרעיני בלו סטיל (אנ')

במטוס לא הותקנו תותחים ולא היו בו מערכות נשק להגנה. בתחילה ההגנה התבססה על מהירות גבוהה וטיסה בגובה רב כדי להימנע מיירוט. אמצעי ל"א הותקנו רק ב-1960 וממחצית שנה זו שונתה הטקטיקה לטיסות נמוכות.

באמצע שנות ה-70, 9 וולקנים הותאמו למשימות סיור מכ"ם ימיות והדגם נקרא MRR. בשנים האחרונות לשירותו, 6 וולקנים הוסבו למשימות תדלוק אווירי (K2).

כיום

סה"כ נותרו כיום 19 וולקנים המוצגים באתרים שונים בארצות הברית ובבריטניה.

מטוס וולקן מס' זנב XH558 שופץ וטס עד לאוקטובר שנת 2015 בתצוגות אוויר שונות ומאז מוצב בשדה דונקאסטר שפילד. למטוס ניתן השם "רוחה של בריטניה". שניים אחרים, מספרי זנב XL426 (אנ') ו-XM655 (אנ') בעלי כשירות להסעות בלבד, הוצבו בשדה התעופה סאות'אנד בלונדון ובוולסבורן מאונטפורד.

נשיאת חימוש

פצצת גרעין אחת (מדגמים שונים) או 21 פצצות 1,000 ליברה (450 ק"ג) בתא הפצצות.

במהלך מבצעי אייל שחור הותאמו המטוסים לנשיאת טילים נגד מכ"ם מדגם שרייק.

תא הפצצות פתוח בטיסת ראווה של וולקן

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

  • אתר יצרנית הנשק הבריטית BAE סיסטמס - כאן
  • אתר הנאמנות לתחזוקת, שיחזור והצגת הוולקן בבריטניה - כאן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.