אום ג'וני

אום ג'וני
(למפת עמק בית שאן רגילה)
 
קובץ:Red Point 12 New.gif
אום ג'וני
הצריף באום ג'וני. התמונה צולמה בשנת 1910 על ידי הצלם אברהם סוסקין
רשימת הקיבוצים באום ג'וני

אום ג'וני היה כפר ערבי ליד נהר הירדן, מקום ההתיישבות הראשון של מקימי קבוצת דגניה א' לפני שהתיישבו בנקודת הקבע של היישוב ליד מוצא הירדן מהכנרת. במאה החמישית לספירה ישב במקום "כפר אגין" הוא "כפר אגון" או "כפר גון".

היישוב העתיק

הכפר הקדום גון או אגין, ששמו השתמר בשם הכפר הערבי אום ג'וני, היה יישוב ממנו בא רבי תנחום בר חייא המוזכר בתלמוד הירושלמי, בתלמוד הבבלי ובמדרשים. הוא מוזכר כרבי תנחום דכפר אגין[1] ובצורה אחרת רבי תנחום דכפר גון.[2]

ייתכן ששמו של הכפר שימר את שמה של משפחת גוני, אחת ממשפחות שבט נפתלי, שנחלתה מזוהה באזור זה.[3]

ההתיישבות היהודית בראשית המאה ה-20

השטח של הכפר אום ג'וני היה שייך לבעל קרקעות ממוצא פרסי בהאי (ראו התיישבות הבהאים במזרח הכנרת ועמק הירדן). השטח נרכש בשנת 1903 על ידי חיים מרגליות קלווריסקי יחד עם אדמות חוות כנרת. עם הקמת חוות כנרת בשנת 1908, נשלחו לאום ג'וני פועלים מהעיר רומני שבאוקראינה. בשנת 1909 בעקבות סכסוך עם מנהל חוות כנרת משה ברמן, ובהשפעת הצלחת הקומונה של חוות סג'רה (הקולקטיב של סג'רה), קיבלה קבוצת הפועלים על עצמה לעבֵד את המקום בניהול עצמי וקראו לעצמם קבוצת כיבוש (עבודה).

בשנת 1910 באה לאום ג'וני הקומונה החדרתית שהחליפה את קבוצת הפועלים מרומני. הקומונה החדרתית מנתה שתי חברות ועשרה חברים, קבוצה שהקימה לימים את דגניה א'. בראש הקבוצה עמדו יוסף בוסל ותנחום תנפילוב. אנשי הקומונה החדרתית גרו בין הבקתות והחושות של האריסים הערביים של אום ג'וני ובשני צריפים שבנו לעצמם, לפרדות ולפרות שלהם. אחת התמונות המפורסמות של הצלם אברהם סוסקין מראה את אחד הצריפים של מקימי דגניה, באום ג'וני.

בשנת 1912 עברה הקבוצה לנקודת הקבע של היישוב ליד מוצא הירדן מהכנרת וקראו למקום בשם דגניה. ראשוני בית זרע באו במקום אנשי הקומונה החדרתית שעזבו את המקום. הם גרו במחנה אוהלים בין הבקתות של התושבים הערביים במקום. בשנת 1930 התרחשה רעידת אדמה שהרסה את הבקתות. המתיישבים היהודים עברו לנקודת הקבע בבית זרע.

במלאת שלושים שנה לדגניה בנו אנשי דגניה א' במקום אנדרטת זיכרון למקום בו גרו ראשוני הקבוצה. במלאת חמישים שנה לדגניה, שנת היובל, הותקן במקום לוח שיש, עליו כתובים שמות כל הקיבוצים בישראל ותאריך ההקמה שלהם. במקום ישנה רחבה מרוצפת ועץ זית נטוע במרכז ומסביב מטע תמרים.

בשנת 2010 שוחזר הצריף על ידי "אצטרובל קיבוץ עין כרמל" ובמימון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לרגל חגיגות 100 שנות קיבוץ.

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.