אלכסנדר השלישי (אונייה)

הקיסר אלכסנדר ה-III
אניית המערכה הקיסר אלכסנדר השלישי בצילום מ-1905
תיאור כללי
סוג אנייה	אניית מערכה
צי	הצי הרוסי הקיסרי
סדרה	בורודינו
אוניות בסדרה	בורודינו, הקיסר אלכסנדר ה-III, אוריול, קניאז סובורוב, סלבה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	המספנות הבלטיות סנקט פטרבורג
תחילת הבנייה	יולי 1889
הושקה	נובמבר 1901
הוכנסה לשירות	1 בספטמבר 1904
גורלה	טובעה בקרב צושימה 27 במאי 1905
נתונים כלליים
הדחק	13,516 טון, 14,151 טון מרבי
אורך	121 מטר
רוחב	23.2 מטר
שוקע	7.9 מטר
מהירות	18 קשר (33 קמ"ש)
גודל הצוות	28 קצינים, 754 ימאים
הנעה	מנועי קיטור, 12 דוודים מסוג בלוויל בהספק 15,800 כ"ס
כמות הדלק	1,580 טון פחם
שריון	שריון מסוג קרופ דופן 193 מ"מ צריחים 254 מ"מ סיפון 51 מ"מ מחיצה נגד טורפדו 25 מ"מ
חימוש	4 תותחי 305 מ"מ בשני צריחים 6 תותחי 152 מ"מ בשני צריחים 20 תותחי 75 מ"מ 20 תותחי 47 מ"מ 4 צינורות טורפדו 381 מ"מ

אוניית המערכה הקיסר אלכסנדר ה-III הייתה אוניית מערכה מסוג פרה דרדנוט שנקראה על שם אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה. אנייה זו השתתפה במלחמת רוסיה-יפן. היא הייתה אחת מחמש אוניות מלחמה רוסיות חדישות מדגם בורודינו, והשנייה מסוג זה שנבנתה, אשר היו חלק מהצי הבלטי.

הקיסר אלכסנדר ה-III השתתפה במסע הצי הבלטי כחלק משייטת האוקיינוס השקט השנייה. במהלך קרב צושימה, ב-27 במאי 1905, לאחר שאונית הדגל קניאז סובורוב יצאה מכלל שימוש, תפסה אלכסנדר ה-III את מקומה. היא פנתה לדרום מזרח והובילה את הטור הרוסי עד שנאלצה לעצור לצורך תיקונים. בשעה 6:00 אחה"צ חזרה להשתתף בקרב, יחד עם אחיותיה, אוניות המערכה אוריול ובורודינו. האונייה ספגה הפגזות קשות, איבדה את כושר הציפה והתהפכה וטבעה על כל 840 אנשי הצוות שלה. רק 4 אנשי צוות ניצלו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.