אח"י חיפה (סער 2)
| אח"י חיפה (ס-322) | ||
|---|---|---|
 סמל אח"י חיפה כפי שעוצב על ידי מ' אריה, 1957 | ||
 אח"י חיפה ס-322 אח"י חיפה ספינת טילים מדגם סער 2 נושאית את מערכת טילי גבריאל, צילום משנת 1969. | ||
| תיאור כללי | ||
| סוג אנייה | ספינת טילים | |
| צי | חיל הים הישראלי  | |
| סדרה | סער 2 | |
| אוניות בסדרה | אח"י אילת (ס-321) אח"י חיפה (ס-322) אח"י עכו (ס-323) | |
| ||
| מספנה | קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי | |
| הושקה | 1968 | |
| הוכנסה לשירות | אוקטובר 1968 | |
| גורלה | הוצאה מהשירות והוטבעה ב-30 בדצמבר 1998. | |
| נתונים כלליים | ||
| הדחק | 220 טון, מרבי 250 טון | |
| אורך | 45 מטר | |
| רוחב | 7 מטר | |
| שוקע | 2מטר | |
| מהירות | 40 קשר (מרבי), מהירות מבצעית 30 קשר | |
| גודל הצוות | 40 איש | |
| חימוש | בשנות השבעים 5 טילי גבריאל, 2 תותחי 40 מ"מ ו-2 מקלעי 0.5, פצצות עומק. בשנות השמונים 4 טילי הרפון, 1 תותח 40 מ"מ, 4 טורפדו דגם 44 ופצצות עומק נגד צוללות | |
| אמצעי גילוי ול"א | בשנות השמונים נוסף סונאר עומק משתנה | |
אח"י חיפה היא ספינת טילים דגם סער 2 נושאית מספר צי ס-322. הספינה הראשונה שנשאה את מערכת טילי גבריאל ואיתה נעשו השלמות פיתוח המערכת וקליטתה לתפעול מבצעי. הספינה הייתה כלי השיט השני לשאת בשם אח"י חיפה. הראשונה הייתה המשחתת המצרית איברהים אל-אוול שנלקחה שלל וקיבלה את מספר הצי ק-38.
הספינה לקחה חלק בפעילות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים בתחילת שנת 1975 הועברה בהפלגה סביב אפריקה לים סוף. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים הוחזרה, בדצמבר 1979, לים התיכון. הפעם דרך תעלת סואץ והותקנה כספינה נגד צוללות. באמצע שנות התשעים הוצאה אח"י חיפה מהשירות. התוכנית להשקיע אותה כאתר צלילה לא התקבלה והיא הוטבעה בלב מפרץ אילת.
נתונים
חימוש שנות ה-70 מערכת בקרת אש גבריאל, 5 טילי גבריאל. 2 תותחי 40 מ"מ L70 תוצרת ברדה, שני מקלעי 0.5, רקטות מוץ. סונאר בקוער הספינה ופצצות עומק נגד צוללות.
חימוש שנות השמונים מערכת טילי הרפון 4 טילי הרפון, תותח 40 מ"מ ברדה, נוסף סונאר עומק משתנה וטורפדו נגד צוללות דגם 44 תוצרת ארצות הברית.
היסטוריה
נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבורג. כחמישית בסדרה הראשונה של ספינות הסער. הושקה בשנת 1968 יצאה לדרכה לארץ באוקטובר 1968. בהפלגתה במפרץ ביסקאיה נתקלה בגלים גבוהים ונכנסה באופן למספר שעות מנוחה בנמל לוריין בצרפת. המשיכה בדרכה עם כניסה לתדלוק בנמלי גיברלטר ואוגוסטה.
הועברה למספנות ישראל להתקנת מערכת נשק גבריאל על ידי אנשי מפעל מבת של התעשייה האווירית. איבדה חייל - שאול איתן- בתאונה במהלך אימון ראשון בתותח 40 מ"מ בעת שהספינה הייתה ברציף מספנות ישראל. צוות הספינה הוכיח את יכולתו לקלוט ולהפעיל את המערכת על אף היותה מסובכת יחסית. בתהליך הקליטה ירתה הספינה כ-12 טילים להוכחת מערכת הנשק. ב-7 באפריל 1969 ירתה והטביעה את המשחתת לשעבר אח"י חיפה (ק-38) ממנה קיבלה את שמה.
מלחמת יום הכיפורים
כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה הספינה בטיפול תחזוקה. היא הוכנסה במהירות לכשירות והשתתפה בקרבות לקראת תום המלחמה. בהיותה במשימת ליווי אניות אספקה לישראל, במזרח הים האגאי, ממערב לסקרפנטו עלתה על סלע תת-מימי בעומק רדוד שמסומן במפה אך לא מופיע במכ"ם. לספינה ניזוקו המדחפים והחלה חדירת מים שנבלמה בפעולת בקרת נזקים של הצוות.
מפקד הכוח סא"ל גדעון רז ניהל את פעילות בקרת הנזקים. הספינה נגררה על ידי אנית סוחר מגויסת א.מ. חנה לחיפה, הועלתה למבדוק במספנות ישראל.[1]. תוקנה והוחזרה לכשירות תוך מספר ימים. מפקד הספינה הועבר מפיקוד אך המשיך לשרת בחיל הים ואף עלה בדרגה.
הקפת אפריקה מבצע יופי
אח"י חיפה בפיקוד דני מלמד עם אחותה אח"י עכו בפיקוד אלכס טל יצאו ב-28 בפברואר 1975 לפלגה מסביב לאפריקה כשמפקד הכוח היה אברהם בן-שושן. המטרה הייתה לצרף ספינות עם כושר לחימה נגד צוללות אל ארבע ספינות סער 4 בים סוף. המצרים הפעילו בזירת הים האדום צוללת[2] והיה חשוב להיערך כנגדם עם כושר לחימה נגד צוללות. ספינות הסער 2 עשו את אותו המסלול בו עברו ספינות הסער 4 לפניהן באורך 13,500 מייל, אך לספינות קטנות אלה היה זה הישג ראוי לציון. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים חזרה אח"י חיפה עם אחיותיה לים התיכון וב-18 בדצמבר 1979 הגיעה לבסיס חיפה.
הספינה צורפה לפלגת הנצ"ל, שעברה מאוחר יותר לבסיס אשדוד צוידה בסונאר טובל ותרגלה תקיפת צוללות. במלחמת לבנון הראשונה הייתה חלק מהכוח שסיפק הגנה קרובה וליווי נגד צוללות, לנחתות העמוסות טנקים שיצאו לנחיתה בחוף.
אח"י חיפה הוצאה מהשירות בשנת 1998 30 שנה לאחר השקתה. גוף הספינה נשמר תקופה ארוכה על החוף בבסיס אילת. הועלתה בקשה של ההתאחדות לצלילה להשקיע אותה בקרבת חוף כדי ליצור אתר צלילה נוסף שהיה אמור להיקרא על שמו של סא"ל עזרא קדם ("כריש"). לאתר הצלילה הנוסף הייתה התנגדות של המשרד לאיכות הסביבה ולא התקבל אישור. ב-30 בדצמבר 1998 הוטבע גוף הספינה בלב מפרץ אילת בעומק מים שמעל 800 מטר.[3]
מפקדי הספינה
| רב סרן | תקופת כהונה כמפקד הספינה | הערות |
| אלי רהב | 1968 - 1969 | מערכת גבריאל ראשונה |
| יעקב אלון | 1969- 1970 | |
| דוד מעוז | 1970 - 1971 | |
| יצחק אלמוג | 1971 - 1973 | |
| שמואל צוייג | 1973 - 1973 | מלחמת יום הכיפורים |
| דני מלמד | נובמבר 1973 -אפריל 1975 | כולל העברת הספינה מסביב לאפריקה |
| חיים להב | אפריל 1975 | |
| פנחס שחף | ||
| אילן בוכריס | 1978 | |
| עמנואל אברהם | ||
| עמרם חיימי | 1984 | |
| עופר דורון | ||
| שלומי מיכאל | 1986-7 | |
| פנחס גורביץ | 1989-90 | |
| אריה מגד | 1991 | |
| רונן קלר | 1991 - 1993 | |
| יפתח גב | ||
בין אנשי הצוות
מתוך אנשי הצוות שאיישו את הספינה במשך השנים הגיעו לתפקידים בכירים בחיל הים. ברשימה חלקית:
- יעקב ניצן - קצין משמרת בהפלגה לארץ הגיע לדרגת אל"ם ונספח ימי בארצות הברית בתפקידו האחרון.
- יצחק אלמוג - המפקד החמישי, הגיע לדרגת תא"ל וראש צוות קליטת סער 5 בתפקידו האחרון.
- משה אורון - קצין הגנ"ק וסגן המפקד בצוות הראשון, הגיע לדרגת אל"ם ומפקד זירת ים סוף בתפקידו האחרון.
- גידי ינאי - קצין הגנ"ק וסגן המפקד בצוות הראשון, הגיע לדרגת אל"ם וראש מחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) של החייל בתפקידו האחרון.
- פנחס מילוא - סגן קצין הגנ"ק בצוות הראשון הגיע לדרגת אל"ם ורמ"ח מבצעים חיל הים בתפקידו האחרון.
- זאב ינובסקי, "לונגו" החל כטכנאי בקרת אש עבר את קורס החובלים פיקד על ספינות טילים ובסיס אשדוד השתחרר בדרגת אל"ם וניהל מספר שנים את עמותת חיל הים.
- יוסי שמר שמילוביץ, ״שמילו״, קצין המכונה בחיפה ובזירת ים סוף, הגיע לדרגת אל״ם כרמ״ח תאו״ל, מפקד בצ״ת ומפקד מספנות חיל הים.
לקריאה נוספת
- אברהם רבינוביץ, "ספינות שרבורג" הוצאת אפי מלצר בע"מ 2001.
- משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), "שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים", ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, התשס"ה - 2005.
קישורים חיצוניים
- [ אח"י חיפה] באתר משמר המורשת הימית.
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0