אלדד אוארבך
| אלדד אוארבך | ||
|---|---|---|
 | ||
| לידה | 9 בינואר 1914 וינה  | |
| עליה לישראל | 1925 | |
| פטירה | 27 במאי 2003 (בגיל 89) | |
| כינוי | "בן יהודה" | |
| השתייכות |   | |
| תקופת שירות | 1934–1952 | |
| דרגה |  | |
| תפקידים צבאיים | ||
|
מפקד גדוד א' בחי"ש תל אביב, מפקד גדוד 54 בחטיבת גבעתי, קצין מבצעים בחטיבת קרייתי | ||
| מלחמות וקרבות | ||
| תפקידים אזרחיים | ||
|
מקים מפעל "בת אור", מורה | ||
אלדד אוארבך (9 בינואר 1914 - 27 במאי 2003) היה מפקדו הראשון של גדוד 54 בחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות ותעשיין ישראלי.
ביוגרפיה
ההגנה וצה"ל
אלדד אוארבך נולד בווינה, ועלה ארצה ב-1925 בהיותו בן 11. ב-1934 התנדב להגנה, ועמד בראש אחת היחידות של "הנודדת הצעירה". כשהוקם החי"ש בתל אביב, התמנה למפקד פלוגה ב' שהגנה על מקווה ישראל, ולאחר מכן התמנה למפקד גדוד, ונודע בכינויו "בן יהודה".
לאחר כ"ט בנובמבר 1947, נשלחו יחידות מהגדוד להגן על בן שמן, על קו המים בנגב ולסייע לירושלים הנצורה.
במבצע נחשון הקים גדוד עתודה בחופזה והוזעק לסייע לגדוד אחר, בפיקודו של חיים לסקוב. בלחץ הבריטים נסוג הכוח שלו, והוא כתב בזעם למפקד המבצע, שמעון אבידן:
אימון 70 אחוזים מהטוראים הוא גרוע. אסור היה לשולחם. הרבה אנשים קיבלו הלם וישבו ככבשים מובלים לטבח.
עם הקמת חטיבת גבעתי, נהפך הגדוד לגדוד 54. הפיקוד לגדוד עבר לידי צבי צור, ואלדד עבר לשמש קצין המבצעים של חטיבת קרייתי.
תעשייה
עם שיחרורו של אלדד מצה"ל בדרגת סגן-אלוף, הקים יחד עם אחיו יואב מפעל למצברי עופרת בשם "בת אור". שנים לאחר שהמפעל נסגר, על שטחו הוקם מגדל עסקים "מגדלי אור", ברמת החי"ל.
קישורים חיצוניים
- אורי דרומי, אחרי מות - ליבו נשאר תמיד בגדוד 54, עיתון הארץ, 12 ביוני 2003
רישיון cc-by-sa 3.0