אמצעים לפיזור הפגנות

אמצעים לפיזור הפגנות (בישראל הם נקראים בראשי תיבות אלפ"ה) הם שורה של אמצעים שנחשבים לבלתי קטלניים או פחות קטלניים (נשק אל הרג) המיועדים לפיזור הפגנות ומהומות, ללא גרימת אבדות והרוגים בקרב המפגינים או המתפרעים. עם זאת, שימוש בנשק שנחשב ל"אל הרג", כגון קליעים מצופי גומי או כדורי ספוג, כבר גרם למותם של מפגינים.

אמצעים קיימים

שוטרי CRS צרפתיים ערוכים לפיזור הפגנה. השוטרים לובשים ביגוד מגן.
שוטרים איסלנדים ערוכים לפיזור הפגנה לבושים בבגדי מגן, קסדות ונושאים מגני פלסטיק
מכת"ז של משטרת ישראל

האמצעים "הקלאסיים" לפיזור הפגנות הם:

  • אלות - השוטרים מטפלים בעזרתן במפגינים.
  • מגיני משטרה - מגינים מחומרים פלסטיים שקופים הנועדו להגן על השוטרים מפני יידוי אבנים וכן לאפשר לשוטרים ליצור מחסום אנושי בפני המפגינים על ידי הצמדת המגינים זה לזה.
  • פרשי משטרה - שוטרים רכובים על סוסים, מצוידים באלות ומגינים. הפרשים יכולים ליצור מחסומים ניידים, מקנים עמדת שליטה לפרש ומאפשרים שליטה בהתקהלויות ומרתיעים את המפגינים.
  • רימוני גז מדמיע - רימונים המפיצים גז מדמיע שגורם לעיני המפגינים לדמוע באופן בלתי-נשלט ולתחושת צריבה חזקה. חלק מהרימונים נזרקים ביד וחלק נורים באמצעות מטול רימונים. החסרון ברימונים אלה הוא שהמפגינים יכולים לתפוס את הרימון ולידות אותו בחזרה אל עבר המשטרה.
  • רימון הלם - רימון המשמיע קול נפץ חזק המלווה באפקט סינוור ובעיקרון אינו קטלני, אך במידה והוא פוגע קרוב לבני אדם, עלול לפצוע.
  • חצצית - מתקן המורכב על גבי כלי רכב ומיידה חצץ במתפרעים. הומצאה בישראל ויצאה משימוש.
  • מכת"ז או מפזר מים - כלי רכב בעל צינור המפזר מים בלחץ גבוה על המפגינים ובכך מפזר אותם. ישנם כלי רכב ייעודיים כאלה אך במקרי הצורך אפשר לאלתר ולהשתמש גם בכבאיות (רכבים של מכבי האש שנועדו לכיבוי שרפות).

בשנים האחרונות פותחו מערכות טכנולוגיות לפיזור הפגנות:

  • מערכת "הצעקה" - פועל על מרכז שיווי המשקל שבאוזן באמצעות גלי קול וגורם לחוסר שיווי משקל, בחילות ואף הקאות.
  • מערכת המשמיעה צלילים חדים וגבוהים, אשר אינם משפיעים על אנשים בשנות השלושים המאוחרות ומעלה (אשר כבר לא מסוגלים לקלוט צלילים כאלה), ולצעירים היא גורמת לכאבים בלתי נסבלים.
  • פצצות סרחון - חומר כימי בעל ריח חריף במיוחד שנורה ממפזר מים (מכת"ז). ב-8 באוגוסט 2008 נכנס לשימוש בישראל אמצעי חדש בשם "בואש" למטרת פיזור הפגנות באמצעות חומר מסריח[1]. כיום נמצא ה"בואש" גם בשימוש צה"ל, שם הוא מכונה "בואשית" בשני דגמים: אחד על בסיס משאית REO והשני על גבי מכת"זית.[2]

כמו כן, בהפגנות ומהומות אלימות נעשה שימוש גם בירי אל עבר המפגינים, של תחמושת פחות-מקטלנית, כגון:

  • כדורי גומי - כדורי מתכת המצופים בגומי, הנורים ממתקן דמוי שרוול המותקן על הרובה האישי, שמטרתם לנטרל מתפרעים אלימים על ידי גרימת פציעות כואבות אך לא קטלניות. בפועל, מתחת לטווח של 40 מטר כדורי הגומי יכולים להיות קטלניים.
  • כדורי חול - זהו קליע עשוי חול בקליבר 5.56 מ"מ שניתן לירות מכל רובה. פגיעת הקליע כואבת יותר מכדורי גומי, אך מסוכנת פחות. אמצעי זה נמצא בשימוש שירות בתי הסוהר ולאחרונה נכנס לשירות גם בצה"ל[3]
  • כדורי מלח - זהו קליע העשוי מלח שבמגע עם דם גורם לכאבים עזים, אך לא הורג. אמצעי בשימוש המשטרה והשב"ס[4].
  • כדורי ספוג - כדורים שמצופים בספוג או חומר מרכך דומה. נעשה בו שימוש על ידי המשטרה בהפגנות בתוך שטחי ישראל, בהם אסור השימוש בכדורי גומי[5].
  • רוגר - מכלול של נשק היורה כדורי 0.22 (טו-טו) המוכנס במקום מכלול הנשק האישי. באמצעותו יורים כדורי 0.22 אינץ' (5.59 מ"מ). כדורים אלה הם בקוטר דומה לתחמושת חיה אך בעלי כמות פחותה של אבק שרפה ולכן עוצמתם נמוכה משמעותית. נורה לטווחים של 100 מטר על ידי קלעים וגורם לפציעה. השם "רוגר" לאמצעי זה הוא על שם רובה הרוגר 10/22 בקליבר 0.22 אינץ' ששימש במקור לתפקיד זה.

ירי צלפים ואש חיה נעשה כמוצא אחרון לפיזור הפגנה אלימה, כאשר יש סכנת חיים לשוטרים בשטח או לאזרחים חפים מפשע בסביבה.

כלי רכב לפיזור הפגנות

אלוויס טקטיקה

הפגנות אחדות שבהן השתמשו באלפ"ה

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ לראשונה: מג"ב פיזר מפגיני שמאל בתותח סירחון, באתר ynet
  2. ↑ התרגיל המסריח: הכירו את הנשק המרכזי של צה"ל נגד מפרי הסדר באיו"ש, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2017.
  3. ↑ עמיר רפפורט, מלחמת בוץ במקום הפגזות גומי, באתר nrg‏, 31 ביולי 2005
  4. ↑ טל ימין-וולבוביץ', בבדיקה: כדורי מלח נגד מפרי סדר, באתר nrg‏, 1 בפברואר 2005
  5. ↑ ניר חסון, תחקיר "הארץ": המשטרה הכניסה לשימוש כדורי ספוג חדשים ומסוכנים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
  6. ↑ אלוויס טקטיקה onlymotors.com/alvis-tactica
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.