קל חי יפתח
פיוט קל חי יפתח |
---|
אֵ-ל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמַיִם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה. בְּפַחֵי יָגוֹן כְּצִפּוֹר לְכוּדָה. בְּצִדְקַת אַב הָמוֹן הֵכִין סְעוּדָה (אברהם). וְאָמַר יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: גָּשֶׁם נְדָבוֹת מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה. תּוֹרִיד בַּצִּיָּה רַב עֲלִילִיָּה. בְּצִדְקַת נֶעֱקַד בְּהַר הַמֹּרִיָּה (יצחק). וְשָׁב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמַּיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: דְּלֵה עַמְּךָ מִמְּהוּמָה וְהַצֵּל. וְרוּחַ קָדְשְׁךָ עָלָיו הַאֲצֵל. בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם מַקְלוֹת פִּצֵּל (יעקב). בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: הָאֵר פָּנִים עַל עַם דָּל בְּשַׁוְּעוֹ. נִלְכַּד בְּפִשְׁעוֹ וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ. בְּצִדְקַת עָנָו נָס מִפַּרְעֹה (משה). וַיֵּשֶׁב עַל בְּאֵר הַמַּיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְּעוֹנִים. וּפֵרוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים. בְּצִדְקַת נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים (אהרן). אַשֶׁר צֻוָּה עַל נִסּוּךְ הַמַּיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יוֹצֵר מְאוֹרוֹת. וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת. בְּצִדְקַת מֶלֶךְ נְעִים זְמִירוֹת (דוד). אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: חַשְׁרַת מַיִם עַל יַבָּשָׁה. תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁה. בְּצִדְקַת לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָׁה (אלישע). וְעַל יָדוֹ נִרְפְּאוּ הַמַּיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: טַרְפֵּי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא. הָפֵק רְצוֹנִי חִזְקִי ואַמְצִי. בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא (השם יתברך). מֵחַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מַיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם: |
אֵ-ל חַי יִפְתַּח הינו פיוט שנהגו לשוררו ביום שמיני עצרת בבתי הכנסת של הספרדים קודם תפילת מוסף הפיוט מודיע את סופו של האביב ותחילתו של הסתיו ובקשת האדם מה' להורדת גשמי ברכה. הוזכרו בו זכות כל השבעת רועים של האושפיזין אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד, ויוסף הוזכר בכולם באמירת בצדקת כי יוסף נקרא יוסף הצדיק.
רקע
במשנה במסכת תענית נכתב כי בשמיני עצרת, יומו האחרון של חג הסוכות, הוא הזמן שבו יש להפסיק לומר "מוריד הטל" ולהתחיל באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". פיוט זה, הוא כעין הקדמה להתחלת בקשת הגשם, בפיוט מבקשים את הורדת גשם בשפע לצורך תנובת הגידולים החקלאיים.