אל-מיר

אל מיר (יישוב לשעבר) المرّ
שרידי טחנת הקמח
טריטוריה	המנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז	מחוז לוד
נפה	נפת יפו
שפה רשמית	ערבית
שטח	51 דונם עות'מאני (1945)
תאריך נטישה	פברואר-מרץ 1948
יישובים יורשים	הגן הלאומי ירקון
דת	מוסלמים
תאריך ייסוד	1808-1839
אוכלוסייה ‑ ביישוב לשעבר	190‏ (נכון ל-1948)
אזור זמן	UTC +2
(למפת גוש דן מוגדלת) אל מיר (למפת גוש דן רגילה) אל מיר (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אל מיר (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אל מיר

אל מיר (בערבית: المرّ) היה כפר ערבי קטן מדרום לירקון ובסמוך למקורות הנחל. הוקם בתחילת המאה ה-19 ויושב על ידי מהגרים מצריים וסודאניים^[^{דרוש מקור]} שהובאו לאזור. חרב במהלך מלחמת העצמאות.

פירוש שם הכפר בעברית הוא "המעבר", וזאת על-שם המעבר המרוצף מעל הירקון שהיה בשטח הכפר. הכפר כונה גם בשם "אל-מחמודיה", על-שם הסולטאן מחמוד השני. לאחר הקמת המושבה פתח תקווה בסוף המאה ה-19, הוקפו אדמות הכפר באדמות המושבה.

תושבי אל מיר היו מוסלמים ופרנסתם הייתה חקלאות. בשטח הכפר פעלה עד סוף המאה ה-19 "טחונת אל-פוקא" (הטחנה העליונה) - טחנת הקמח הראשונה לאורך הירקון; הטחנה הייתה עתיקה וגדולה, וכללה 13 זוגות ריחיים. ב-1945 היה שטח הכפר 51 דונם בלבד, והוא מנה 170 נפש.

ככל הנראה נמלטו תושבי הכפר מבתיהם בפברואר ומרץ 1948 לקראת מלחמת העצמאות.

ב-1956 הוקם כפר הבפטיסטים בקרבת חורבות הכפר, אך ככל הנראה לא על אדמותיו. כיום מצוי שטח הכפר בתחומי הגן הלאומי ירקון. מבתי הכפר לא נותר שריד, אך חלקים ממבנה הטחנה שרדו עד היום.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.