אמילי דה שאטלה

אמילי דה שאטלה

אמילי דה שאטלה (בצרפתית: Émilie du Châtelet;‏ 17 בדצמבר 1706- 10 בספטמבר 1749) הייתה מדענית וסופרת צרפתייה.

חייה

דה שאטלה נולדה בפריז למשפחת אצולה בשנת 1706. אביה היה מזכירו של המלך לואי ה-14 והיא גדלה בחצר המלכות. משנפטר המלך בשנת 1715, חזרה לפריז עם משפחתה. בגיל 12 כבר ידעה את השפות הלטינית והאיטלקית, ובהיותה בת 15 התחילה לתרגם את ורגיליוס לצרפתית. אחר כך למדה אנגלית ומתמטיקה. בשנת 1725 היא נישאה למרקיז דה שאטלה, שהיה מפקד חטיבה בצבא הצרפתי, אך נשארה קרובה לחצר המלכות בוורסאי ובפריז.

היא קראה את קיקרו ואת ורגיליוס בלטינית, את לוק וניוטון באנגלית, ותרגמה את ניוטון לצרפתית.

בשנת 1738 הגישה את מועמדותה לפרס האקדמיה למדעים, ובשנת 1740 פרסמה את ספרה "יסודות הפיזיקה" שזכה להצלחה רבה בצרפת, בגרמניה ובאיטליה. בשנת 1746 כתבה את חיבורה המפורסם "על האושר" שבו תיארה את קורות חייה והצביעה על הגורמים לאושר: בריאות, אהבה, מידות טובות, חשיבה הגיונית ורדיפה אחר ידע.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.