אנדרי השני, נסיך ולדימיר
| אנדרי השני Андрей | ||
|---|---|---|
 | ||
| ציור של אנדרי השני מהמאה ה-18 | ||
| מדינה | נסיכות ולדימיר | |
| לידה | 1221 | |
| פטירה | 1264 (בגיל 43 בערך) | |
| בת זוג | דוברוסלאבה, בת נסיך גליץ' | |
| שושלת רוריק | ||
| אב | יארוסלאב השני | |
| צאצאים |
היו לו 3 בנים | |
| נסיך ולדימיר | ||
| תקופת כהונה | 1248 - 1252 (כ־4 שנים) | |
| הקודם בתפקיד | מיכאל חורובריט | |
| הבא בתפקיד | אלכסנדר נבסקי | |
אנדרי השני (ברוסית: Андрей Ярославич - אנדרי יארוסלאביץ'; 1221–1264) היה נסיך ולדימיר.
ביוגרפיה
עוד בחיי אביו יארוסלאב השני נסיכה של נסיכות וולדימיר, התמנה אנדריי לנסיך סוזדל. עוד במשרתו זו השתתף בקרב על הקרח בשנת 1242. עם פטירת אביו בשנת 1247 הוא ואחיו אלכסנדר נבסקי לא הסכימו עם כך שסוויאטוסלאב השלישי יהיה היורש ונסעו לאורדת הזהב ולאחר מכן למונגוליה לחצרו של גויוק חאן על מנת שיכריע בנידון. גויוק חאן, בניגוד לדעת באטו חאן, אישר לאנדרי למשול בוולדימיר. בשנת 1250 הוא התחתן עם דוברוסלאבה, בת נסיך גליץ'.
בשנת 1251 התחלף החאן הגדול באימפריה המונגולית. החאן הגדול החדש מונגקה עלה לשלטון בתמיכת באטו חאן. אלכסנדר נבסקי נסע לאורדת הזהב להתלונן על אנדרי, וטען שאנדרי לא העביר לחאן את כל כסף המס כנדרש. כתוצאה מכך, כוחות אורדת הזהב פלשו לרוסיה ובקרב ליד פריאסלאבל הובסו כוחות הרוסים. הנסיך אנדרי נמלט תחילה לנובגורוד ולאחר מכך לשוודיה.
בשנת 1256 אנדרי חזר לרוסיה והתפייס עם אלכסנדר נבסקי ועם הנהגת אורדת הזהב. הוא התחיל למשול בסוזדל. קיימות עדויות שבשנת 1263, לאחר פטירת אלכסנדר נבסקי, הוא נסע לאורדת הזהב במטרה לחזור להיות נסיך ולדימיר אך לא הצליח בכך.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0