אנטון פון זלצה

תחילת דרכו

זלצה נולד ב-22 באוקטובר 1843, בעיר לוגה שבמחוז לנינגרד, האימפריה הרוסית. אביו היה איגור אנטונוביץ' פון זלצה (1795-1874), היה קולונל בצבא האימפריה הרוסית. אמו הייתה אלכסנדרה לבית ברוסינוי. ב-1862 סיים את בית הספר לצוערים, והתגייס כלייטננט לצבא. הוא הוצב בחיל המשמר הקיסרי, והשתתף עמו בדיכוי מרד ינואר בפולין ב-1863. על אומץ הלב שגילה במהלך דיכוי המרד, קיבל את עיטור סנט סטניסלב דרגה שלישית עם חרבות, ואת עיטור סנט אנה דרגה רביעית. ב-30 באוגוסט 1867 הועלה לדרגת סטארשי לייטננט, וב-20 באפריל 1869 הועלה לדרגת קפיטן. הוא לחם בהצטיינות במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), ושימש כאחד מאנשי מטהו של מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ובהמשך כשלישו האישי. ב-1878 הוענק לו עיטור גאורגי ה"קדוש", וב-4 בפברואר 1879 הועלה לדרגת פודפולקובניק ומונה למפקד גדוד החי"ר הקווקזי ה-1. ב-15 באוקטובר 1881 הוא הועלה לדרגת פולקובניק, וב-19 ביולי 1889 הועבר לפקד על רגימנט החי"ר הסיבירי ה-80. ב-8 במרץ 1895 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד הבריגדה הקווקזית ה-1. ב-14 באפריל 1902 הועלה לדרגת גנרל לייטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-24. בין 1904–1905 פיקד על הדיוויזיה הראשונה של המשמר, בין 1905–1906 על הקורפוס ה-22, ובין 1906–1908 על הקורפוס ה-1. ב-13 באפריל 1908 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-1911 מונה למפקד המחוז הצבאי קאזאן.

מלחמת העולם הראשונה

ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הופרשו הכוחות הצבאיים של המחוז הצבאי קאזאן לצורך יצירת הארמייה הרביעית אשר זלצה מונה כמפקדה. הארמייה נכללה במסגרת החזית הדרום-מערבית, ופלשה לגליציה אשר הייתה תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. בחלק האחרון של אוגוסט הובס זלצה בידי האוסטרים בקרב קרסניק, ובשל כך הודח מפיקודו על הארמייה והוחלף באלכסיי אברט. הוא הוחזר לתפקיד של מפקד המחוז הצבאי קאזאן, ומונה גם כחבר ועדה לפצועי מלחמה. ב-8 בנובמבר מונה למפקד מבצר פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג. הוא נפטר ב-9 במרץ 1916 בגיל 72. מקום קבורתו לא ידוע.