אתאנתיול
| אתאנתיול | ||
|---|---|---|
 | ||
| שם סיסטמטי | Ethanethiol | |
| שמות נוספים |
Ethyl mercaptan | |
| נוסחה כימית | C2H6S | |
| מסה מולרית | 62.134 | |
| מראה | נוזל שקוף | |
| מספר CAS | 75-08-1 | |
| מצב צבירה | נוזל | |
| טמפרטורת היתוך | 148- | |
| טמפרטורת רתיחה | 35 | |
| מקדם שבירה | 1.431 | |
אתאנתיול (Ethanethiol), או בשמו האחר, אתיל מרקפטאן, הוא תרכובת אורגנית שנוסחתו הכימית היא C2H6S או בכתב מורחב CH3CH2SH ומסתו המולרית היא 62.1 גרם למול. שימוש האתאנתיול הוא מתן ריח לתערובות גז טבעי ופרופאן.
האתאנתיול מתמוסס במידה מועטה במים, אך מתמוסס במידה רבה בממסים אורגניים. האתאנתיול נמצא על ידי ד"ר מאסוול בורווס. האתאנתיול הוא נוזל ללא צבע עם ריח חזק, שדומה לריח ביצים רקובות. האף האנושי יכול לקלוט את ריחו של האתאנתיול בריכוזים של עד 0.02 חלקים למיליון (ppm) (חלק 1 של אתאנתיול לכל 50 מיליון חלקים של אוויר). לכן, האתאנתיול נוסף בכמויות קטנות לתערובות הגז הטבעי המשמשות לחימום ובישול כדי לתת ריח, לתערובות חסרות הריח, כך ניתן לחוש מקרים של דליפה וסכנה להתלקחות.
רעילות
בכמויות גדולות האתאנתיול הוא רעיל וחשיפה לכמויות כאלו גורמת לכאב ראש, טשטוש, ופגיעה בקואורדינציה, נזק לכליות ולכבד. הוועידה האמריקאית לחומרים תעשייתיים (ACGIH) קבעה את רמת החשיפה לתערובות הגז הטבעי ופרופאן שחשיפה לכמויות קטנות יותר אינו גורם נזק.
הרמה שנקבעה על ידי הוועידה היא חשיפה לריכוז של 5 חלקים למיליון (ppm) במשך שמונה שעות כאשר הכמות המספיקה כדי להרגיש את ריחו של האתאנתיול הוא, כאמור, 0.02 חלקים למיליון. לכן, הריכוז שדרוש כדי להריח את הגז הטבעי והפרופאן הוא אחד חלקי 250 (0.004) מהריכוז שבמשך שמונה שעות נחשב למסוכן.
לפי ספר השיאים של גינס לשנת 2000, אתאנתיול הוא "החומר המסריח ביותר" שקיים.
שימוש
שימושו העיקרי של האתאנתיול הוא בהוספה מכוונת לגז טבעי ולחומרים מסוכנים אחרים נטולי ריח, על מנת לשמש אזהרה מפני דליפת גז.
האתאנתיול הוא גם חומר גלם לייצור סוגים של פלסטיק חומרי הדברה ואנטי מחמצנים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0