B-47 סטרטוג'ט
| B-47 סטרטוג'ט | ||
|---|---|---|
 | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מפציץ אסטרטגי תת-קולי ארוך טווח | |
| ארץ ייצור |  | |
| יצרן | בואינג | |
| טיסת בכורה | 17 בדצמבר 1947 | |
| תקופת שירות | יוני 1951 – 1969 - כמטוס צילום והפצצה
1977 - כמטוס לבדיקת אקלים ומזג אוויר | |
| צוות | 3 | |
| יחידות שיוצרו | 2,032 | |
| משתמש ראשי |   | |
| משתמשים משניים |  | |
| דגמים | B-47E - למטרות צילום והפצצה EB-47E - למטרות בדיקת אקלים ומזג אוויר | |
| מחיר | 1.9 מיליון דולר, שווה ערך 20.1 מיליון דולר בימינו | |
| ממדים | ||
| אורך | 32.65 מטר | |
| גובה | 8.54 מטר | |
| מוטת כנפיים | 35.37 מטר | |
| שטח כנפיים | 132.7 מטר רבוע | |
| משקל ריק | 35.867 טון | |
| משקל טעון | 60.340 טון | |
| משקל המראה מרבי | 100 טון | |
| ביצועים | ||
| מהירות שיוט | 896 קמ"ש | |
| מהירות מרבית | 977 קמ"ש | |
| קצב נסיקה | 23.7 מטר/שנייה | |
| טווח טיסה מרבי | 7,478 ק"מ | |
| סייג רום | 33,100 רגל (10,100 מטר) | |
| חימוש | ||
| תותחים | 2 מקלעי 20 מ"מ אוטומטיים, מונחי מכ"ם | |
| פצצות | משקל כולל של 11,000 ק"ג בסך הכל :
| |
| הנעה | ||
| שישה מנועי ג'נרל אלקטריק J47-GE-25 טורבוג'ט, בעלי דחף של 7,200 פאונד כל אחד | ||
| תרשים | ||
 Orthographically projected diagram of B-47E Stratojet | ||
בואינג B-47 סטרטוג'ט (באנגלית: Boeing B-47 Stratojet) היה מפציץ אמריקאי אסטרטגי כבד, ארוך טווח, המונע בידי שישה מנועים הטסים במהירות תת קולית. תכנונו החל לקראת סוף מלחמת העולם השנייה וייעודו העיקרי היה הטלת פצצות גרעיניות בשטח ברית המועצות, תוך טיסה בגובה רב, אשר תאפשר למפציץ לחמוק ממטוסי יירוט ומערכות הגנה אווירית.
המטוס היה חידוש גדול ופריצת דרך טכנולוגית עבור חיל האוויר האמריקאי לעומת מפציצי הבוכנה ששירתו בחילות האוויר המערביים במלחמת העולם השנייה, ותרם להתפתחות מטוסי הסילון.
הוא נכנס לשירות בשנת 1951, בחיל האוויר האמריקאי ובפיקוד האוויר האסטרטגי, והיה עמוד השדרה של פיקוד האוויר האסטרטגי עד שנות ה-60 המוקדמות, ויצא משירות כמפציץ בשנת 1965. הוא המשיך לשרת עד שנת 1969 כמטוס צילום, ועד לשנת 1977 שימש לבדיקת אקלים ומזג אוויר.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0