בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

בית הכנסת "צמח צדק"
מראה כללי של בית הכנסת
מידע על המבנה
כתובת	רח' חב"ד, העיר העתיקה בירושלים
התחלת הבנייה	1879
בעלים	חסידות חב"ד
שימוש	בית כנסת, כולל אברכים
רב בית הכנסת	הרב עדין אבן ישראל
קואורדינטות	31°46′31.22″N 35°13′51.24″E / 31.7753389°N 35.2309000°E / 31.7753389; 35.2309000
(למפת ירושלים העתיקה מוגדלת)   בית הכנסת צמח צדק (למפת ירושלים העתיקה רגילה)   בית הכנסת צמח צדק (למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת צמח צדק (למפת ירושלים מוגדלת)   בית הכנסת צמח צדק

כתובת ההקדשה

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה והקארדו, במקום שכונה "חצר חב"ד". בית הכנסת נקנה בה'תרי"ח (1858), ומשנת ה'תרכ"ו (1866) נקרא במסמכים הרשמיים "כנסת אליהו". בשנת ה'תרל"ט (1879) נבנתה בו קומה שנייה.

תולדות בית הכנסת

מראה בית הכנסת מבחוץ. מימין נראה בית הכנסת החורבה, ובמרכז שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו

השד"ר הרב שניאור זלמן שניאורסון, מחסידי חב"ד, יצא לחוץ לארץ, לאסוף תרומות על מנת לממן את נשואי בניו, וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה, אשר הסכימו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם: "מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו; מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים".

בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה בכל שבת וחג וכן מי שברך לאליהו טכבטד אחיו^{[דרושה הבהרה]}. בסוף הכתובת ישנה אזהרה שאין למכור או למשכן את בית הכנסת. שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם התורם.

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת ה'תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת. בשנת תרפ"ח (1928) שונה שמו של בית הכנסת לשם הנוכחי, על שם ספרו של האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת. במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס.

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הרובע מינה רבי מנחם מנדל שניאורסון בב' בניסן ה'תשכ"ח ועד ציבורי למען גאולת בית הכנסת מידי המשפחה הערבית ששכנה בו, שיפוצו וניהולו. הוועד כלל את נציג כולל חב"ד הרב עזריאל זליג סלונים, שמונה ליושב ראש הוועד, ונציגים מישיבות חב"ד.

כיום

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה ישנם מקווה טהרה לנשים, בור מים ובית תפילה לנשים^{[דרושה הבהרה]}. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה ובית הכנסת. לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל. בקומת הכניסה מתקיים בימי החול בית חב"ד אזורי ולצדו אולם אירועים.

הרב יהושע יוזביץ הוא הגבאי ומנהל בית הכנסת, ומתוועד בו מדי שבת וחג. הרב עדין אבן ישראל הוא רב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול. בראש חודש אלול ה'תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים. ראשי הכולל הם הרב יוסף סגל והרב חיים שלום דייטש.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• בית הכנסת צמח צדק, בית כנסת שנוסד בסוף המאה ה-19 ומשמש כבית כנסת בנוסח חב"ד, באתר עיריית ירושלים
• אתר האינטרנט של בית הכנסת
• בית הכנסת "צמח צדק" באתר איחוד בתי הכנסת בישראל
• בית הכנסת הצמח צדק בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב"ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ"צ)
• ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה, גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי
• מכולל "צמח צדק" תצא תורה, גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי
• תמונות של בית הכנסת צמח צדק בשנות השבעים
• תולדות ביכנ"ס הצמח צדק בירושלים העתיקה ת"ו כתבה מאת הרב שמואל שניאורסאהן, בטאון חב"ד כסלו תשל"ג
• ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה הרב מרדכי מנשה לאופר, גיליון 'התקשרות' 725
• הרב מרדכי מנשה לאופר, בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, התקשרות 1340, ויקרא ה'תש"פ