ברט'ו-אויפאלו
| ||||||||||||||
ברט'ו-אויפאלו (בהונגרית Berettyóújfalu, מכונה אויפאלו) היא עיר במזרח הונגריה כ-40 ק"מ מדרום לדברצן.
גיאוגרפיה
העיר משתרעת על שטח של 171 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 15,221 איש (2014)
היסטוריה
אזור זה מיושב מימי קדם, באזור ממצאים רבים מתקופת הברונזה המאוחרת.
לאחר עצמאות הונגריה בתחילת המאה ה-10, נוסדו באזור כ-15 כפרים, הכפרים נוסדו על הגבעות היות והאזור כולו היה ביצה ענקית, התושבים היו מתניידים עם סירות ממקום למקום, לכל ישוב היה לפחות נמל אחד. עיקר פרנסתם הייתה מחקלאות. עם השנים תפסה העיר תאוצה והפכה למרכזית באזור, היותה סמוכה לגבול רומניה גרמה להיותה חלק ממנה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
יהודי העיר
יהודים התחילו להתיישב בעיר בתחילת המאה ה-19, חברה קדישא נוסדה בעיר בשנת 1807, בית הכנסת נבנה בשנת 1840 והוא קיים עד היום אם כי לא מתוחזק כלל, בעיר פעלו בית ספר יהודי ותלמוד תורה, בשנת 1868 סירבה העיר לקבל את תקנות הקונגרס ובכך הצטרפה לזרם האורתודוכסי.
בין יהודי העיר נמנו רבי שמואל פרנקל האדמו"ר מדאראג ובנו רבי אברהם שרגא צבי. בין השנים תרמ"ב לתרס"ז כיהן כרב העיר רבי עמרם בלום בעל שו"ת בית שערים.
בשנת 1930 נימנו בקהילה 1,083 יהודים.
בעיר שני בתי עלמין יהודיים. בשנת תש"פ שופץ בית העלמין הישן בעיר.[1]
תקופת השואה
כבר ב-1935 הוכו יהודים ברחוב בידי חברי מפלגת "צלב החץ" הנאצית המקומית, וחלונות ראווה בחנויות של יהודים נופצו.
באביב 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, רוכזו כל היהודים בגטו שהוקצה בעיר. ב-7 ביוני הועברו היהודים למגרש גדול בעיר, שם נחקרו תוך עינויים כדי שיגלו היכן הוטמן רכושם. למחרת הועברו לגטו נאגיוואראד (NAGYVARAD), שבו רוכזו כ-36,000 מיהודי המחוז. ביוני גורשו יושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו כ-150 ניצולים וחידשו את חיי הקהילה. רוב יהודי העיר עזבו בסוף שנות הארבעים ועלו לארץ ישראל. ב-1964 נמכר בניין בית הכנסת. ב-1968 נותרו בעיר 20 יהודים.
יחסים בינלאומיים
לעיר ברית ערים תאומות עם ארבע ערים
קובץ:Flag of Romania.svg רומניה, מרגיטה.קובץ:Flag of Italy.svg איטליה, פורסיה.קובץ:Flag of Italy.svg איטליה, מונטגרוטו טרמה.