גאביאל
| גאביאל | ||
|---|---|---|
 | ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה | בעלי חיים | |
| מערכה | מיתרניים | |
| מחלקה | זוחלים | |
| סדרה | תנינאים | |
| משפחה | גאביאליים | |
| סוג | גאביאל | |
| מין | 'גאביאל הודי' | |
| שם מדעי | ||
 | ||
| תחום תפוצה | ||
 | ||
גאביאל (שם מדעי: Gavialis) או הגאביאל ההודי הוא אחד משני המינים היחידים ששרדו ממשפחת הגאביאליים, משפחה דמוית תנין עתיקת יומין בעלת לסתות ארוכות וצרות. המין השני הוא הגאביאל החקיין. הוא אחד ממיני התנינאים הארוכים ביותר.
מין זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה. נכון לשנת 2006, ההערכות לאוכלוסייתו עמדו על כ-182 בוגרים בלבד, כאשר גם מתוכם 14% עדיין לא נחשבו לבוגרים מלאים, דבר המפחית את אוכלוסיית הבוגרים המלאה לכ-157 פרטים בלבד.[1] הגאביאל הגדול ביותר שנתפס ונמדד אי פעם היה באורך 6.25 מטר ומשקל של 977 ק"ג. גאביאלים יכולים להגיע לאורך של מעל 6 מטר, אך רוב הגאביאלים אינם גדלים מעל 5 מטר, ואורכו הממוצע של בוגר נע בין 3.6 ל-4.5 מטר. הם בעלי חוטם צר וארוך המצויד בשורות של שיניים חדות כתער, עדות להסתגלות לתזונה שלהם (דגים).
הגאביאל ההודי נפוץ בצפון תת-היבשת ההודית: בבהוטן (על סף הכחדה), בבנגלדש (כמעט נעלם), בהודו, במיאנמר (ייתכן שנעלם), בנפאל ובפקיסטן (כמעט נעלם). חלק מאזורי המחיה שלו חופפים לאלו של תנין הביצות ולאלו של תנין הים.
הגאביאל מצוי כמעט אך ורק בתוך הנהר; הוא מעדיף נהרות עמוקים בעלי זרימה חזקה. הוא כמעט ולא יוצא מחוץ למים אלא למטרת חימום הגוף בשמש או לצורכי הקן שלו לאורך גדת הנהר.
גאביאלים צעירים ניזונים בעיקר מחסרי חוליות קטנים כגון חרקים וזחלים, וגם מצפרדעים קטנות. הגאביאלים הבוגרים ניזונים כמעט אך ורק מדגים. הגאביאל אינו מסוכן לאדם ואף נזהר ממנו.
תקופת ההתרבות של הגאביאל היא בין נובמבר לינואר. הטלת הביצים נעשית בתקופה היבשה של מרץ עד מאי. בתקופה זו הנהרות מצטמקים במקצת, וניתן לקנן בגדות החוליות של הנהרות. הנקבה מטילה בין 30–50 ביצים בקן, ואחר כך מכסה אותן בזהירות. הביצים בוקעות לאחר כ-90 יום. הנקבה משגיחה על התנינים הצעירים לאורך מספר ימים עד שאלו מסוגלים להסתדר לבדם.
גלריה
_(headshot).jpg.webp)
החרטום של הגביאל מותאם ללכידת ואכילת דגים..jpg.webp)
גאביאל הודי בשמורת טבע._female.jpg.webp)
קישורים חיצוניים
- על תנין הגאביאל מתוך אתר WhoZoo.org
- גאביאל, באתר Crocodilian
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0