מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות

מינהל המודיעין הראשי
Главное Разведывательное Управление
פרטים
מדינה ברית המועצות  ברית המועצות
שיוך משרד ההגנה
סוג מודיעין צבאי
בסיס האם מוסקבה
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 5 בנובמבר 1918
תאריך פירוק 1991
מלחמות כל מלחמות ברית המועצות
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד קולונל-גנרל
מפקדים מפורט בהמשך הערך

מינהל המודיעין הראשי או גה-אר-אוּ בראשי התיבות של שמו (ברוסית: ГРУ, ראשי תיבות של Гла́вное Разве́дывательное Управле́ние - בתעתיק: Glavnoe Razvedyvatel'noe Upravlenie , מינהל המודיעין הראשי), היה שירות המודיעין הצבאי של צבא ברית המועצות והיה האגף העיקרי במטה הכללי הסובייטי.

הגה-אר-או הוקם לפי פקודת לאון טרוצקי ב-5 בנובמבר 1918 ותפקידו היה לנהל את כל המודיעין הצבאי. הוא פעל מתחנות בכל העולם, בהן תחנת הסיגינט (מודיעין אותות) בלורדס שבקובה, וכן במדינות הגוש המזרחי לשעבר, בעיקר בליטא, בלטביה ובאסטוניה.

הגה-אר-או היה עצמאי לחלוטין ממרכזי כוח אחרים בברית המועצות. בעת הקמתו הורה לנין לצ'קה (שהפכה מאוחר יותר לק.ג.ב.) שלא להתערב במבצעי הגה-אר-או. בתקופה הסובייטית היה קיים מתח רב ויריבות גדולה בין הגה-אר-או לק.ג.ב..

בדצמבר 1991 פורקו הכוחות המזוינים של ברית המועצות וכוחו של הגה-אר-או הסובייטי הצטמצם. במאי 1992 הוקם משרד ההגנה הרוסי והגה-אר-או הוקם מחדש כמינהל המודיעין הראשי של צבא רוסיה.

היסטוריה

סמל הצבא האדום, 1918

מינהל המודיעין של הצבא האדום הוקם בנובמבר 1918, שהפך כעבור זמן לגה-אר-או והיה המחלקה השנייה במטכ"ל הסובייטי.

יחידות הספצנאז הסובייטיות במלחמת אפגניסטן (ברית המועצות).

קיומו של הגה-אר-או לא פורסם בזמן השלטון הסובייטי. הארגון נעשה ידוע ברחבי ברית המועצות והמערב מחוץ לקהילת המודיעין בזמן הפרסטרויקה, בעיקר הודות לכתביו של "ויקטור סובורוב" (ולדימיר רזון), סוכן גה-אר-או שערק לבריטניה בשנת 1978 וכתב על חוויותיו בצבא הסובייטי ובשירותי הביון שלו. לפי סובורוב, אפילו המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית לא יכול היה להיכנס למפקדת הגה-אר-או ללא סריקה ביטחונית.

ראשי המודיעין הצבאי הסובייטי

שםתקופת כהונה
סמיון אראלוב5 בנובמבר 1918 – יוני 1919
יאקוב דרבקיןיוני - דצמבר 1919
גיאורגי פיאטאקובינואר - פברואר 1920
ולדימיר אאוסםפברואר - יוני 1920
יאן לנצמןאוגוסט 1920 - אפריל 1921
ארביד זייבוטאפריל 1921 - פברואר 1924
יאן ברזין1924 - 1935
סמיון אוריצקי1935 - 1937
יאן ברזין1937
סמיון גנדיןספטמבר 1937 - אוקטובר 1938
אלכסנדר אורלובאוקטובר 1938 - 1939
איוואן פרוסקורוב1939 - 1940
פיליפ גוליקוב1940 - 1941
אלכסיי פאנפילוב1941 - 1942
איוואן איליצ'ב1942 - 1945
פיודור קוזנצוב1945 - 1947
ניקולאי טרוסוב1947 - 1949
מאטוויי זכארוב1949 - 1952
מיכאיל שאלין1952 - 1956
סרגיי שטמנקו1956 - 1957
מיכאיל שאלין1957 - 1958
איוואן סרוב1958 - 1963
פיוטר איוואשוטין1963 - 1987
ולדלן מיכאילוב1987 - 1991

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.