גומא פפירוס

גומא פפירוס
מיון מדעי
ממלכה	צומח
מערכה	בעלי פרחים
מחלקה	חד פסיגיים
סדרה	דגנאים
משפחה	גמאיים
סוג	גומא
מין	גומא פפירוס
שם מדעי
Cyperus papyrus

גּוֹמֶא פַּפִּירוּס (שם מדעי: Cyperus papyrus) הוא עשבוני רב שנתי^[1] מסוג "גומא". הצמח, הגדל בנהרות, נחלים וביצות, חסר עלי כותרת. גובהו מגיע עד ל-4 או 5 מטרים.

תפוצה

גומא הפפירוס נפוץ בצפון אפריקה ומופיע גם בסיציליה ובישראל. הגומא נכחד כליל ממצרים, שנחשבה פעם למקומו הקלאסי של הפפירוס. בישראל גדל הצמח בעיקר בשמורת החולה. מעט פרטים מצוים גם בצפון מזרח הכנרת, בעמק החולה ובמקום יחיד בשרון^[2]. כיום, גומא הפפירוס הגדל בר בישראל הוא צמח מוגן על פי חוק^[3].

שימושים

הגומא שימש בעבר כחומר גלם להכנת גליונות של נייר הפפירוס. הצמח היה שכיח במצרים העתיקה וממנו הפיקו את הנייר הקדום. פפירוס קדום נמצא במצרים כבר מהאלף השלישי לפנה"ס, והוא שימש חומר הכתיבה העיקרי בעולם הקדום עד לתקופת ימי הביניים המוקדמים. הממצא הבוטני- ארכאולוגי ממצרים כולל מאות דגימות וממצאים של גומא הפפירוס עד למאות השמינית-תשיעית לספירה. בנוסף, הצמח שימש ליצירת תעשייה של סלים, מחצלאות, חבלים, סירות וסנדלים.

גם כיום ניתן למצוא שבטים שונים באפריקה המרכזית, בצ'אד ובאגם טאנה באתיופיה, העושים שימוש בגומא הפפירוס לבניית כלי שייט מסורתיים.

הגומא ביהדות

הגומא שימש רבות לצרכים שונים כפי שנזכר בספרות חז"ל ובמקורות ימי הביניים עד לעת החדשה^[4]. ה'גמא' נזכר ארבע פעמים במקרא כצמח מים מובהק: "היגאה גמא בלא בצה" (איוב ח יא). הוא נזכר גם בסמיכות ל'קנה' (ישעיהו לה ז). היו מתקינים ממנו כלים שונים, כמו 'תבת גמא' (שמות ב ג) וסירות : "השולח בים צירים ובכלי גמא על פני מים" (ישעיהו יח ב). על פי תרגומים ופירושים קדומים, הגמא הוא שם קיבוצי לצמחי מים שונים כמו Juncus ו-Scirpus (אגמון), ושם מיוחד לגמא הפפירוס, צמח המים שהיה שכיח במצרים התחתונה והיווה את סמלה^[4].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים