גליזה 229
| גליזה 229 | ||
|---|---|---|
 | ||
| גליזה 229 וגליזה 229 B, תמונת הגילוי ממצפה הכוכבים פאלומר ותמונה מטלסקופ החלל האבל | ||
| נתוני תצפית | ||
| קבוצת כוכבים | ארנבת | |
| שמות נוספים | LHS 1827, HD 42581 | |
| סוג | ננס אדום | |
| בהירות | 8.14 | |
| נטייה | 52″ 51′ 21°- | |
| מאפיינים פיזיים | ||
| בהירות מוחלטת | 9.33 | |
| מרחק | 18.8 שנות אור | |
| רדיוס | 0.58 רדיוסי שמש | |
| מסה | 0.69 מסות שמש | |
| עוצמת הארה | פי 1.53 מהשמש | |
| טמפרטורה | 3,700 K | |
| מהירות סיבוב | 1 ק"מ/שנייה | |
| תנועה עצמית | 729[1] מילי-שניות קשת בשנה | |
| מערכת | ||
| כוכבים נלווים | גליזה 229 B | |
| גליזה 229 B | ||
|---|---|---|
 | ||
| השוואת גודל, צבע וטמפרטורה | ||
| נתוני תצפית | ||
| קבוצת כוכבים | - | |
| סוג | ננס חום | |
| בהירות | 31.81 | |
| מאפיינים פיזיים | ||
| בהירות מוחלטת | 33 | |
| מרחק | 18.8 שנות אור | |
| מסה | 0.02-0.05 מסות שמש | |
| טמפרטורה | 950 K | |
גליזה 229 (בגרמנית: Gliese 229 נקרא גם LHS 1827) הוא ננס אדום במרחק 19 שנות אור בקבוצת הכוכבים ארנבת. מסתו היא 0.58 פעמים מסת שמש, רדיוסו 0.69 פעמים רדיוס שמש וסיבובו העצמי נמוך במיוחד- ק"מ לשנייה בקו המשווה.
הכוכב הוא כוכב משתנה מסוג כוכב הבזק עם פעילות נמוכה, כלומר בהירותו גדלה באופן אקראי בגלל התפרצויות שמש בשל פעילות בשדה המגנטי שלו. הספקטרום שלו מראה ספקטרום פליטה של סידן. פליטה של קרני X התגלתה מהעטרה של הכוכב.[2]
גליזה 229 B
בשנת 1994 אסטרונומים ממצפה הכוכבים פאלומר צילמו לוויין תת-כוכבי המקיף את גליזה 229, הגילוי אושר סופית בשנת 1995 (ראו תמונה). גליזה 229 B הוא ננס חום המקיף את הכוכב, מסתו היא כ-20 עד 50 מסות צדק (0.02 עד 0.05 מסת שמש). מסה זו אינה מספיקה להיתוך גרעיני של מימן, אך מספיקה להיתוך של דאוטוריום. גליזה 229B הוא ננס T הראשון שהתגלה והוא משמש כאב טיפוס לסוג ספקטרלי זה, גילויו נחשב כאבן דרך במחקר הננסים החומים. הננס מקיף את הכוכב במרחק של כ-40 יחידות אסטרונומיות בזמן הקפה של כ-200 שנים.[3]
קישורים חיצוניים
- הודעה לעיתונות על מציאת Gliese 229 B באתר המדעי של טלסקופ החלל האבל
- הודעת החוקרים על מציאת גליזה 229 B:
התגלה ננס חום קר, T. nakajima ועמיתים, Nature, 30 בנובמבר 1995.
מקורות מידע
- אטמוספירה של כוכבי לכת ענקיים מנפטון ועד גליזה 229 B, Mark S. Marley, ינואר 1997.
- The Narrowest M-dwarf Line Profiles and the Rotation-Activity Connection at Very Slow Rotation, Ansgar Reiners, פברואר 2007.
- מאה מערכות הכוכבים הקרובות, באתר RECONS
- מהירויות סיבוב של ננסי M, J S Jenkins, L W Ramsey, H R A Jones, Y Pavlenko, J Gallardo, J R Barnes, D J Pinfield, אוגוסט 2009.
הערות שוליים
- ↑ VizieR: LHS 1827, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ↑ פוטומטריה אופטית וספקטרוסקופיה של הכוכב המתלקח גליזה 229 (HD42581), Byrne, P. B.; Doyle, J. G.; Menzies, J. W., מאי 1985
- ↑ גליזה 229B באתר Extrasolar visions
רישיון cc-by-sa 3.0