ג'ימזו
|
ג'ימזו (בערבית: جمزو) היה כפר ערבי בארץ ישראל, בירכתי השפלה, כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ללוד ובסמוך לדאניאל, בגובה 150 מטר מעל פני הים. הכפר נכבש ב-10 ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות במבצע דני על ידי חטיבת יפתח ותושביו עזבו אותו. סמוך למקום הכפר הוקם ב-28 בפברואר 1950 המושב גִמזוֹ.
יש הסוברים כי מקור שמו של הכפר הערבי ומיקומו זהים למיקום של "גמזו" הקדומה שנזכרת לראשונה בספר דברי הימים ב', פרק כ"ח, פסוק י"ח: "וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ, בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְאֶת-אַיָּלוֹן וְאֶת-הַגְּדֵרוֹת וְאֶת-שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת-תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת-גִּמְזוֹ וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ; וַיֵּשְׁבוּ, שָׁם." אירוע זה משויך לתקופת אחז מלך יהודה, בקירוב בשנת 700 לפני הספירה.
בתקופת המשנה והתלמוד הייתה גמזו עיירה יהודית חשובה, ממנה בא נחום איש גמזו, הידוע באגדת ישראל[1].
בתקופת המנדט הבריטי היה הכפר שייך לנפת רמלה, מחוז לוד (1945). על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי אדמותיו היו 9,681 דונם ובשנת 1945 מנה 1,510 נפשות[2].
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: סקירה על שרידי הכפר הערבי ג'ימזו, באתר 'חלון אחורי' 20 בנובמבר 2014
הערות שוליים
- ↑ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.
- ↑ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.