דוד חנין
דוד (סשה) חנין (18 באפריל 1923 - 9 במאי 2000) היה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית הישראלית, רק"ח וחד"ש.
צעירותו בבלארוס
דוד חנין נולד בעיר הומל בבלארוס, שהייתה אז בשליטת ברית המועצות, למשפחה חרדית של חסידי חב"ד. כילד השתתף חנין באחת מהקבוצות הקומוניסטיות לילדים (הפיונירים). מלחמת האזרחים בספרד השפיעה מאד על קבוצת הפיונירים, שמדריכה, יעקב, נסע להלחם בה לצד כוחות הרפובליקה.
נערותו במחתרת הקומוניסטית בישראל
בשנת 1936 קיבלה משפחת חנין מחבר פוליטביורו, מיכאיל קלינין, אישור להגר מברית המועצות. בסוף השנה עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. אחרי עלייתו פגש נערים מתנועת הנוער ע"ש דב בר בורוכוב, והצטרף, יחד עם אחיו, לתנועה זו, בה פגש פעילי מחתרת מהנוער הקומוניסטי, המשמרת הצעירה של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, והצטרף אליהם. מספר חודשים לאחר הצטרפותו לתנועה התמנה לראש קבוצה שעסקה בפעילויות טכניות כהדבקת כרוזים, חלוקת עיתונים, המצאת סיסמאות וכו'. כמו כן, "קישטו" בלילות את מועדוני תנועות הנוער לפני חגים מהפכניים: אחד במאי, יום המהפכה ברוסיה וכו'. בתקופה זו קיבל את כינוי המחתרת שלו, סשה, שם שבו דבק עד מותו.
בשנת 1939, באחת מפעולות ה"קישוט", יצא חנין ביחד עם אחד מחברי הקבוצה, שנתפס על ידי סיור משטרה משום שרכב על אופניו ללא פנס. במהלך חיפוש שנערך עליו נמצא בכליו כרוז שנועד לתלייה באותו לילה, אף על פי שהוזהר על ידי חנין שלא יישא עליו שום חומר תעמולה. הנער נלקח לתחנת המשטרה והוכה עד שהחל למסור את שמות החברים בקבוצה. הנער לא ידע את שמו האמיתי של חנין, אלא רק שהוא מברית המועצות וחבר בנוער "פועלי" כל שהוא. הבולשת הבריטית החלה לחקור וגילתה שחבר מזכירות של הנוער הבורוכובי הוא יוצא ברית המועצות. חנין נעצר על ידי חוקרי הבולשת והוכה קשות במשך זמן רב ובאופן מקצועי על מנת שלא יגלו סימני עינויים.
בבית הכלא ביפו החל ללמוד אנגלית בעזרת ספר שקיבל מקומוניסט כלוא אחר ומילון אנגלי שנתן לו אביו. חנין נשפט למספר חודשי מאסר בבית הסוהר וכשנה מאסר בית. כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוגלה דוד חנין לבת ים ולמרות ניסיונותיו לראות מה שלום משפחתו בתל אביב בזמן ההפצצות, הוא לא הצליח. בתחילת שנת 1942 שוחרר דוד חנין ועימו אסירים קומוניסטים נוספים. כשיצאו, הפסיקו לפעול במחתרתיות (אף על פי שהיו תנועה אסורה) והפיצו כרוזים הקוראים להקמת חזית שנייה נגד הנאצים. חנין ניסה להתגייס לצבא הבריטי, אך מזכירות הנוער, שביססה עליו את בניית הנוער הקומוניסטי, לא התירה לו להתגייס. בזמן זה נודע שאחיו הבכור בוריס נהרג במלחמה.
דוד חנין הצטרף למקהלת רון, שהייתה קשורה למפלגה הקומוניסטית, והיה מהזמרים הבולטים בה. במקהלה פגש את חברתו לחיים, שולה שגדלה במשפחה דתית בכרם התימנים
זו הייתה השאלה ששאל אבא הצעיר (דוד חנין) את נערת העוני היחפנית מכרם התימנים שפגש במקהלת הפועלים רון: "מי קרוב אליך יותר" - הוא שאל אותך - "בעל בית החרושת לשוקולד שהעביד אותך בשכר רעב, יהודי, או אותו ערבי נכה שהיה מגיע לשוק הכרמל, ליד הכרם, למכור את מעט הירקות כדי לפרנס את הילדים שהשאיר בבית?"
— דברי דב חנין בהלוויית אמו, 1.7.2007., אתר הגדה השמאלית
בשנת 1947 נבחר למזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י). בתקופת כהונתו כמזכ"ל מנה סניף בנק"י בתל אביב מאות חברים.
אחרי קבלת תוכנית החלוקה באו"ם ותמיכת ברית המועצות בה, התגייס חנין לארגון "ההגנה", ובמרץ 1948 נפצע בקרב לפריצת המצור על קיבוץ ניצנים, אחרי שפינה פצועים תחת אש כבדה. משהכניס את הפצוע האחרון טיפס למשוריין וצרור כדורים פגע בו. חנין נותח בצ'כוסלובקיה ועבר שיקום.
תפקידו במפלגה הקומוניסטית הישראלית
בשנת 1950 נבחר דוד חנין לתפקיד מזכיר מחוז תל אביב של מק"י, המחוז הגדול ביותר של המפלגה באותה העת, ופרש מתפקידו כמזכ"ל בנק"י. בתחילת שנות ה-50 נבחר ללשכה הפוליטית של מק"י ובמסגרתה היה אחראי על הפעילות האיגוד מקצועית של המפלגה.
בפילוג שחל במק"י בשנת 1965 היה חנין מראשי הצד שנקט במדיניות האנטי-ציונית, יחד עם מאיר וילנר, תופיק טובי ואמיל חביבי, פלג שכלל את מרבית חברי המפלגה הערבים והקים את מפלגת רק"ח.
אחרי הפילוג היה חנין מרכז בפועל של מזכירות המפלגה והיה אחראי על ארגון המפלגה, על קשרי החוץ של המפלגה ועל פעילותה בתחום האיגוד המקצועי. הוא היה נציג המפלגה בפגישות הבינלאומיות של המפלגות הקומוניסטיות, ובשם המפלגה נפגש בין היתר עם ראש ממשלת הרפובליקה העממית של סין, צ'ו אן לאי, ועם מנהיג קובה, פידל קסטרו.
בוועידה ה-22 של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, הראשונה שאחרי נפילת ברית המועצות, השתתף חנין בוויכוח בנושא מדוע נפלה ברית המועצות. חנין תיאר את ההתמוטטות כנובעת מכשלים בסיסיים במבנה המשטר ובעיקר מהתפיסה שהפרידה בין סוציאליזם לבין דמוקרטיה פוליטית. עמדתו זו נותרה במיעוט באותה וועידה מול עמדתו של מאיר וילנר, שגרסה שבברית המועצות אמנם היו שגיאות אבל לא כשלים מבניים. בסוף הוועידה, לראשונה מאז נבחר לוועד המרכזי של המפלגה, לא נבחר דוד חנין למוסד זה. הוא נותר חבר פעיל במפלגה והמשיך להשתתף בוויכוחים שהובילו לשינוי בעמדת המפלגה בוועידה ה-23 וה-24 שלה, בכיוון של עמדותיו הבסיסיות.
רעייתו של חנין, שולה, הייתה שותפה קרובה לדרכו. היא עבדה כגננת בשכונת התקווה בתל אביב. לזוג היו שני ילדים - דב ובלה. שולה נפטרה ב-28 ביוני 2007.
ב-9 במאי 2000 נפטר דוד חנין ממחלה.
על מצבתו נכתב: "הוא היה אדם פשוט..." מתוך שירו של אלכסנדר פן "נגד!".
רישיון cc-by-sa 3.0