דרשונישוק
| ||||||||||||||||
דרשונישוק (בליטאית: Darsūniškis, דרסונישקיס; ביידיש: דאַרשונישאָק) היא עיירה במחוז קובנה בליטא, על גדת הנהר ניימן . בעיירה קיימים מרכז רפואי, בית ספר יסודי ומספר כנסיות. באזור אתר נוף המהווה אתר מורשת מוגן, אתר שבתקופת מסעי הצלב הצפוניים היווה חלק ממערך ההגנה על היישוב, וכן מחצבים.
תולדות העיירה
העיירה היא אחד היישובים העתיקים בליטא. במקורות גרמניים - כרוניקות של המסדר הטבטוני משנת 1365 - מוזכר שמה כ-Dirsunen. במאה ה-14 הייתה העיירה אחד מיעדיהם של מסעי הצלב הצפוניים, ובמהלך קרבות באזור נשרפה הטירה המקומית.
במאה ה-15 הוקמה במקום כנסייה ואוכלוסיית היישוב גדלה. במאה ה-16 הפך היישוב למרכז מסחר ואומנות, עקב הימצאו על הדרך בין קובנה ופוני (Puni), והתקיימו בו כיכר שוק ואכסניה. בסוף המאה ה-17 נשרפה הכנסייה ונבנתה שוב, אך בעת הפלישות השוודיות שרפו אותה הפולשים. מיקומה של העיירה על הנהר נמן סייע לשיקומה כעיירת מסחר, בין היתר לשם סחר בעצים בין אזור האיחוד הפולני-ליטאי לבין אזור גרמניה.
בסוף המאה ה-18 נבנה בעיירה בית ספר קהילתי והוקנו לה זכויות מגדבורג. בתקופה זו מנתה העיירה כמה עשרות משפחות. תושבי העיירה שוחררו מחובת הצמיתות והורשו לנוע בחופשיות אל מחוץ לתחומיה. בשנת 1868 נמנו בעיירה 668 תושבים, מהם 303 יהודים. עוד היו בעיירה מספר חנויות ופונדקים, ורבים מתושבי העיירה עסקו במסחר.
במלחמת העולם השנייה שרפו הגרמנים הפולשים את העיירה. בתקופת השלטון הקומוניסטי בעיירה התקיימה בעיירה חווה קולקטיבית.
יהודי דרשונישוק
בין מלחמות העולם ישבו בדרשונישוק כ-120 יהודים. עם הכיבוש הסובייטי בשנת 1939 דוכאה הפעילות הפוליטית היהודית בעיירה, ולאחר הכיבוש בידי הגרמנים הוקם בעיירה גטו בו נכלאו יהודי עיירות סמוכות. באוגוסט 1941 רצחו ליטאים את הגברים היהודים מדרשונישוק ועד תחילת ספטמבר נרצחו גם יתר יהודי העיירה.
קישורים חיצוניים
- "דרשונישוק", באתר JewishGen (באנגלית)
- דרשונישוק (Darsūniškis), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), דרסונישקיס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1049), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
רישיון cc-by-sa 3.0