הארמייה השנייה (רומניה)

מלחמת העולם הראשונה

עם הצטרפות רומניה לצד מדינות ההסכמה, נפרסה הארמייה השנייה בגבול עם הונגריה, והשתתפה בקרב על טרנסילבניה. בעקבות כישלון המתקפה, ומתקפת הנגד הנמרצת של מעצמות המרכז, נכבש מרבית שטחה של רומניה בידי הקיסרות הגרמנית ובכלל זה עיר הבירה בוקרשט. הארמייה השנייה נסוגה אל מולדובה, האזור היחיד שלא נשלט כעת בעדי האויבים. בחורף 1916-1917 עברה הארמייה תהליך של מודרניזציה שנועדה לשקם את הצבא הרומני המותש.

בקיץ 1917 הוכנה תוכנית לגירוש הגרמנים מרומניה, שכללה שיתוף פעולה מצד הארמייה השנייה והארמייה הראשונה. באוגוסט יצא המבצע לפועל, והארמייה השנייה תקפה את קווי הגרמנים במאראשטי. התוצאה הייתה קרב מאראשטי שהסתיים בניצחון רומני לאחר שלושה ימי לחימה, וכיבוש של בליטה בגודל של 30 ק"מ רוחב ו-20 ק"מ עומק במרכז קווי הגרמנים. ב-6 באוגוסט פתח אוגוסט פון מקנזן במתקפת נגד עזה שהתפתחה לקרב מאראששטי. הרומנים התגוננו באומץ תחת המוטו "Pe aicea nu se trece" ("הם לא יעברו"). ב-8 בספטמבר נאלצו שני הצדדים להפסיק את הקרב עקב מחסור הדדי ביחידות טריות. הרומנים איבדו מעל 27,000 חיילים, כולל 610 קצינים; הגרמנים איבדו 47,000 איש. הארמייה פורקה ב-1 ביוני 1918 עקב החתימה על הסכם בוקרשט.

מלחמת העולם השנייה והפירוק

הארמייה הוקמה שוב עם כניסת רומניה למלחמת העולם השנייה לצד מדינות הציר. אם כי פעילותה במהלך מלחמה זו הייתה מעטה. לאחר המלחמה, ביוני 1947, פורקו כל הארמיות של צבא רומניה והומרו ל"אזורים צבאיים". הארמייה השנייה הפכה להיות "האזור הצבאי ה-2" שבסיסו היה בעיר הבירה בוקרשט. בצבא רומניה המודרני היורשת של מורשת הארמייה השנייה הנה הדיוויזיה ה-2.