החתול במגפיים

החתול במגפיים באיור מהמאה ה-19

החתול במגפיים היא אגדת עם אירופית. האגדה נכתבה על ידי הסופר הצרפתי שרל פרו בשנת 1695, וגרסה שלה אומצה על ידי האחים גרים בקובץ מעשיות ואגדות עם שהתפרסם על ידם בשנת 1812. במאה ה-16 פרסם ג'ובאני פרנצ'סקו סטרפרולה את הסיפור "Costantino Fortunato", הדומה מאד לעלילת "החתול במגפיים".

עלילה

טוחן זקן הוריש לשלושת ילדיו את ירושתו לאחר שימות. הבכור קיבל את טחנת הקמח, השני קיבל חמור, והצעיר קיבל חתול והתעצב. אך עד מהרה גילה כי החתול יודע לדבר, וכך החל החתול לעזור לאדונו בדרכים שונות ומחוכמות, לאחר שקנה לו הצעיר מגפיים. החתול אף סייע לצעיר להינשא לבת המלך, בכך שהרג מכשף עשיר כדי שיהיה לצעיר ארמון ושטחים שהיו שייכים למכשף, וכך הרשים את המלך עצמו שנתן לו את הסכמתו לשאת את בתו.

דמותו של החתול במגפיים מופיעה בסרטים רבים וכן נוצרו דמויות המבוססות על החתול במגפיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.