היינקל He 111
| היינקל He 111 | ||
|---|---|---|
 | ||
| היינקל 111 באוויר, צולם בשנת 1941. | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| ארץ ייצור | גרמניה | |
| יצרן | היינקל | |
| טיסת בכורה | 24 בפברואר 1935 | |
| תקופת שירות | 1935 – 1958 (ספרד) | |
| צוות | 5 | |
| יחידות שיוצרו | 6,508 | |
| משתמש ראשי | לופטוואפה | |
| משתמשים משניים | ספרד | |
| ממדים | ||
| אורך | 16.39 מ' | |
| גובה | 4 מ' | |
| מוטת כנפיים | 22.6 מ' | |
| שטח כנפיים | 86.50 מ' | |
| משקל ריק | 7,720 | |
| משקל טעון | 13,500 | |
| ביצועים | ||
| מהירות מרבית | 435 קמ"ש | |
| טווח טיסה מרבי | 2,000 ק"מ | |
| סייג רום | 8,500 מ' | |
| חימוש | ||
| תותחים | תותח 20 מ"מ ושישה מקלעי 7.92 מ"צ | |
| פצצות | 2,000 ק"ג פצצות. | |
היינקל He 111 (בגרמנית - Heinkel He 111) הוא מפציץ גרמני מתקופת מלחמת העולם השנייה.
ה-He 111 תוכנן בתחילת שנות ה-30 על ידי המתכננים הגרמנים זיגפריד וולטר גינתר, תוך הפרה של הסכמי ורסאי. בתחילת שלבי הייצור הוסווה המטוס כמטוס מטען, על אף שכוונת מתכנניו הייתה לספק ללופטוואפה מפציץ בינוני מהיר.
ה-He 111 היה בין המפציצים הידועים ביותר של הלופטוואפה וזוהה בקלות הודות לחרטומו בעל צורת החממה. הוא היה המפציץ שנעשה בו השימוש הרב ביותר בשלביה הראשונים של המלחמה, אם כי במהלך הקרב על בריטניה נחשפו חולשותיו בתחום המיגון, המהירות הנמוכה יחסית ויכולת התמרון הגרועה. עם זאת הוכח כי הוא מסוגל לספוג נזק כבד יחסית ולשוב לבסיסו. ככל שהתקדמה המלחמה כך נעשה בו שימוש למטרות רבות יותר, כמפציץ אסטרטגי בתקופת הקרב על בריטניה, כמפציץ טורפדו בתקופת הקרב על האטלנטי, ומפציץ בינוני ומטוס תובלה ביתר החזיתות.
על אף שהדגם הבסיסי שופר ללא הרף, בסוף המלחמה היה כבר ה-He 111 מיושן. הלופטוואפה רצה להחליפו ב"מפציץ דגם B" המתוכנן, אך בסופו של דבר בוטל הפרויקט, והלופטוואפה המשיך להשתמש ב-He 111 עד לסוף המלחמה. הייצור הופסק ב-1944. בשלבים אלו נעשה במטוס שימוש בעיקר כמטוס תובלה ולצורכי אספקה.
עיצובו של ה-He 111 נמשך גם לאחר המלחמה במטוס ה-CASA 2.111 הספרדי. הספרדים קיבלו ב-1943 מספר מטוסים ורישיון לבנות גרסה משלהם. "צאצא" זה של ה-He 111 נותר בשירות חיל האוויר הספרדי עד 1973.