הימן האזרחי
![]() |
חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. | ||
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הֵימָן, הוא אחד משלושת ראשי המשוררים אשר יצאו משבט לוי אשר מונו בידי דוד.[1] שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח. עיקר פעולתו כמשורר התרחשה בזמן דוד ואף בזמנו של שלמה.[2] לפי הכתוב הימן היה בנו של יואל, ונכדו של שמואל.[3]
שמואל ושושלתו המוצגים כבני הלוויים עומדת בסתירה למוצאו האפרתי. ייתכן ומטרת המחבר הייתה להציג את שמואל ושושלתו ובלל זה את הימן כבן למשפחת הלויין הנושאת בכהונה. השם הימן נזכר מספר פעמים במקרא: כבנו של זרח,[4] ופעם נוספת כאחד מחכמי המקרא לצד איתן האזרחי ששלמה עולה עליהם בחכמתו.[5] הצגתו של הימן בכותרתו של מזמור תהילים פ"ח[6] משווה אמינות לתוארם כמשוררים בדברי הימים.[7] יש הסוברים כי הכינוי 'האזרחי' הבא במזמור הוא המשורר מימי דוד אשר שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח או אחד מבניו הנקרא על שמו.[8]
ספר דברי הימים מתואר אסף בן ברכיהו אשר עומד מימינו של הימן: " וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ".[9] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[10] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[11] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת משפחת הלויים.[12]
במסכת נזיקין, בבא בתרא מייחסים את כתבי דוד בין היתר להימן:[13]
.
הערות שוליים
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ט"ז
- ↑ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ד
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ו'
- ↑ ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י"א
- ↑ ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א'
- ↑ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א, תל אביב, דודזון עתי, 1995, ע"מ 101
- ↑ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, ע"מ קכח
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק כ"ד
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוקים ט"ו-י"ז, י"ט
- ↑ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ג.
- ↑ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 102.
- ↑ בבא בתרא, י"ד-ט"ו.

רישיון cc-by-sa 3.0