הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה בעיצומה של מלחמת העצמאות, ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בשעה 16:00 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס שהתקיים כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר או ביום סמוך, את יום העצמאות.
שש שעות לאחר ההכרזה פלשו צבאות מדינות ערב לשטחה של מדינת ישראל והחל שלב ב' של מלחמת העצמאות.
האירועים שקדמו להכרזה
היה זה היום האחרון לקיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. היישוב היהודי בארץ ישראל ידע, שעם סיום המנדט, בחצות הלילה, עלולים צבאות ערב הסדירים לפלוש לארץ, וזאת כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו"ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה מינהלת העם, בישיבה שהחלה ב-12 במאי 1948 והסתיימה בשעה 1:45 לאחר חצות, לצאת בהכרזה ההיסטורית על הקמת המדינה.
לדעתם של היסטוריונים רבים, המסתמכים על ספרו של מזכיר הממשלה הזמנית, זאב שרף,[1] ההחלטה עברה בעקבות לחצו של דוד בן-גוריון, ועל חודו של קול:
- בעד: דוד בן-גוריון (מפא"י), משה שרת (מפא"י), אהרון ציזלינג (מפ"ם), מרדכי בנטוב (מפ"ם), משה שפירא (הפועל המזרחי), פרץ ברנשטיין (הציונים הכלליים).
- נגד: אליעזר קפלן (מפא"י), דוד רמז (מפא"י), פנחס רוזן (עלייה חדשה), בכור שלום שטרית (ספרדים ועדות המזרח).
- נעדרים: הרב יהודה ליב הכהן פישמן (המזרחי) ויצחק גרינבוים (הציונים הכלליים), שהיו מרותקים לירושלים במצור, והרב יצחק מאיר לוין (אגודת ישראל) ששהה בארצות הברית.
לעומתם יש חוקרים כדוגמת מרדכי נאור ויגאל עילם המסתייגים מכך, וטוענים כי ההצבעה במינהלת העם לא הייתה על הכרזת המדינה אלא בנושא אחר – האם לקבוע מראש את גבולותיה.[2]
ההכרזה
ההכרזה התקיימה בישיבת מועצת העם באולם מוזיאון תל אביב, שבאותה עת שכן בבית דיזנגוף. תאריך פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בתאריך 15 במאי (ו' באייר), אך מתוך רצון להימנע מחילול שבת, הוחלט להקדים את הטקס לצהרי יום שישי ה-14 במאי (ה' באייר), כמה שעות לפני כניסת השבת. באותו מעמד, הסבה מועצת העם, בת 37 החברים, את שמה למועצת המדינה הזמנית, והפכה להיות הגוף המחוקק של המדינה החדשה. מינהלת העם נקבעה להיות הממשלה הזמנית. יושב ראש המועצה דוד בן-גוריון, שהיה אז יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, קרא את נוסח ההכרזה – מגילת העצמאות, שהיא המסמך המכונן של מדינת ישראל. המגילה התוותה את אופיה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים שתקבץ את היהודים מהגלויות ותתייחס לכל תושביה בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. בתום ההכרזה חתמו חברי המועצה על מגילת העצמאות. בן-גוריון היה ראשון החותמים, והתמנה לאחר מכן לראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה. טקס ההכרזה הוקלט במלואו ואף הועבר בשידור חי על ידי "קול ישראל".
עוד באותו לילה הכירה ארצות הברית במדינה החדשה (הכרה "דה פקטו"), כאשר נשיא ארצות הברית הארי טרומן הכיר בה אחת עשרה דקות לאחר סיום ההכרזה. שלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם ברית המועצות (הכרה "דה יורה"). למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערב לישראל, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- זאב שרף, שלושה ימים, תל אביב: עם עובד, 1959.
- פנחס יורמן, 32 דקות ראשונות, רמת גן: מסדה, 1978.[3] (תיאור מעמד הכרזת המדינה) (ראה אור באותה שנה בתרגום לאנגלית) (נדפס שוב בקובץ "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" בעריכת יעל חבר, לצד המאמר "ההכרזה ויישומה" מאת עמנואל גוטמן, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט – מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, תשנ"ט 1999)
- מרדכי נאור, יום שישי הגדול – הדרמה המופלאה של הקמת המדינה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובית העצמאות, 2014
- אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, פרק ג – הכרזת העצמאות: ניצחון תפיסת הדמוקרטיה הבורגנית, עמ' 79–132.
קישורים חיצוניים
- הקלטת ההכרזה ועותק ממגילת העצמאות באתר הכנסת
- הרצל רוזנבלום, כך חתמתי על מגילת העצמאות, באתר ynet, 8 במאי 2008
- הסרט בא היום, הסוקר את הכרזת העצמאות, באתר יוטיוב, מתוך ארכיון שפילברג
- פנחס יורמן, מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה, דבר, 17 באפריל 1953
- עופר אדרת, מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
- מרדכי נאור, עוללות מטקס הכרזת העצמאות, בבלוג "עונג שבת", 23 באפריל 2015
- הפרסום הרשמי של הכרזת העצמאות, בעִתון רשמי מס' 1, באתר נבו
הערות שוליים
- ↑ זאב שרף, שלושה ימים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1959.
- ↑ מרדכי נאור, יום רביעי הגדול, באתר הארץ.
- ↑ ביקורת: חיים איזק, קריאות ביניים: מחיקה, דבר, 4 במאי 1978; ותגובת יורמן, ותגובתו של איזק: מכתבים למערכת: תקלות וזוטות, דבר, 9 במאי 1978.
ציונות  | ||
|---|---|---|
| נושאים ומושגים מרכזיים | התנועה הציונית • התקווה • ארץ ישראל • אוטואמנציפציה • תוכנית בזל • תוכנית אוגנדה • תוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבות • תחיית הלשון העברית • עבודה עברית וכיבוש העבודה • חלוציות • קיבוץ • מחתרות עבריות בארץ ישראל • כוח המגן העברי • כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה • אנטישמיות • טריטוריאליזם יהודי • הצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקה • הכרזת העצמאות ומלחמת העצמאות • דגל ישראל • הסכסוך הישראלי-פלסטיני • פוסט-ציונות ואנטי ציונות • החלטת האו"ם 3379 • החלטת האו"ם 4686 | |
| זרמים בציונות | ציונות מדינית • ציונות מעשית • ציונות סינתטית • ציונות רוחנית • הציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטית • ציונות רוויזיוניסטית • ציונות דתית • ארץ ישראל השלמה • ציונות נוצרית | |
| ארגונים ציוניים | קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה • ההסתדרות הציונית העולמית • הקונגרס הציוני העולמי • הוועד הפועל הציוני וההנהלה הציונית • הסוכנות היהודית • קרן קיימת לישראל • קרן היסוד • מינהל מקרקעי ישראל • המשרד הארצישראלי • המוסדות הלאומיים • הכשרת הישוב • אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה • פיק"א • הגדודים העבריים • ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל • הסתדרות העובדים הכללית החדשה • סולל בונה • הארכיון הציוני המרכזי • ארכיון התצלומים של קק"ל | |
| תנועות ציוניות | ביל"ו • חובבי ציון • ציוני ציון • פועלי ציון • ההתיישבות העובדת • התנועה הקיבוצית • עליית הנוער • תנועת המזרחי • ברית הציונים הרוויזיוניסטים • ציונות ברוסיה • ציונות בלוב | |
| ראשוני הציונות | מבשרי הציונות • יהודה לייב פינסקר • בנימין זאב הרצל • נתן בירנבוים • מקס נורדאו • אחד העם • ליאו מוצקין • דב בר בורוכוב • משה הס • נפתלי הרץ אימבר • דוד וולפסון • חיים ויצמן • משה לייב ליליינבלום • נחום סוקולוב • נחמן סירקין • יוסף לוריא • מקס בודנהיימר • אדמונד ג'יימס דה רוטשילד • הרב יצחק יעקב ריינס • אוטו ורבורג • נחום גולדמן • יחיאל צ'לנוב • אבא הלל סילבר • רבי צבי הירש קלישר • רבי שמואל מוהליבר | |
| אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב | אהרן דוד גורדון • מרטין בובר • רחל המשוררת • שמואל הוגו ברגמן • הנרייטה סאלד • זאב ז'בוטינסקי • הרב מאיר בר-אילן • חיים ארלוזורוב • זלמן שזר • הרב אברהם יצחק הכהן קוק • ארתור רופין • דוד בן-גוריון • מנחם מנדל אוסישקין • אב"א אחימאיר • חיים בוגר (בוגרשוב) • ברל כצנלסון • אלכסנדר זייד • יוסף שפרינצק • ישראל שוחט • שמריהו לוין • יוסף טרומפלדור • מיכאל הלפרן • גרשם שלום • יהודה לייב מאגנס • יצחק טבנקין • יצחק בן צבי • מנחם בגין • ציונים לא יהודים | |
| ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל | ||
| תוכניות, מהלכים מדיניים והסכמים בין ישראל למדינות ערב | ||
|---|---|---|
| לפני הכרזת העצמאות | ||
| העשור השני | 1917: הצהרת בלפור • 1919: ועידת השלום בפריז • הסכם ויצמן-פייסל |  _-_The_Triple_Handshake.jpg.webp)    _(cropped).jpg.webp) |
| שנות העשרים | 1920: ועידת סן רמו • 1921: ועדת הייקראפט • 1922: כתב המנדט • 1922: הספר הלבן הראשון • 1929-1930: ועדת שו | |
| שנות השלושים | 1930: ועדת סימפסון • הספר הלבן השני • 1936-1937: ועדת פיל • 1938: ועדת וודהד • 1939: ועידת השולחן העגול • הספר הלבן השלישי | |
| שנות הארבעים | 1946: ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית • תוכנית מוריסון גריידי • 1947: ועדת אונסקו"פ • תוכנית החלוקה | |
| הכרזת העצמאות עד הסכם השלום עם מצרים | ||
| שנות הארבעים | 1948: הכרזת העצמאות • החלטה 194 • תוכנית ברנדוט • 1949: הסכמי רודוס • ועידת לוזאן • 1949-1950: שיחות חשאיות ישראל-ירדן | |
| שנות החמישים | 1955: תוכנית אלפא | |
| שנות השישים | 1964: האמנה הפלסטינית • 1967: החלטה 242 • ועידת ח'רטום • 1967-1968: שליחות גונאר יארינג • 1969: הסכם קהיר • תוכנית רוג'רס הראשונה | |
| שנות השבעים | שנות ה-70: שיחות חשאיות ישראל-ירדן • 1970: תוכנית רוג'רס השנייה • 1971: תוכנית רוג'רס השלישית • 1972: תוכנית הפדרציה • 1973: החלטה 338 • החלטה 339 • ועידת ז'נבה • 1974: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים • הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה • החלטה 350 • 1975: הסכם הביניים בין ישראל למצרים • 1978: החלטה 425 • החלטה 426 • הסכמי קמפ דייוויד • 1979: החלטה 446 | |
| מהסכם השלום עם מצרים עד הסכם השלום עם ירדן | ||
| שנות השבעים | 1979: הסכם השלום בין ישראל למצרים • החלטה 452 • תוכנית האוטונומיה | |
| שנות השמונים | שנות ה-80: שיחות חשאיות ישראל-ירדן • 1980: החלטה 478 • 1981: תוכנית פהד • החלטה 497 • 1982: תוכנית רייגן • 1983: הסכם ישראל-לבנון 1983 (הסכם 17 במאי) • עסקת שחרור ששת שבויי הנח"ל • 1985: עסקת ג'יבריל • 1987: הסכם לונדון • מזכר עמירב חוסייני | |
| שנות התשעים | 1991: ועידת מדריד • 1993: הסכם אוסלו א' • 1994: הסכם קהיר • הסכם השלום בין ישראל לירדן | |
| מהסכם אוסלו ב' עד הסכמי אברהם | ||
| שנות התשעים | 1995: הסכם אוסלו ב' • הבנות ביילין–אבו מאזן • 1996: הבנות ענבי זעם • 1997: הסכם חברון • 1998: הסכם החזרת גופת לוחם השייטת • הסכם ואי • 1999: מזכר שארם-א-שייח' | |
| העשור הראשון | 2000: ועידת שפרדסטאון • ועידת קמפ דייוויד • מתווה קלינטון • 2001: ועידת טאבה • 2002: היוזמה הסעודית • מפת הדרכים • הקוורטט לענייני המזרח התיכון • 2003: הודנה • ועידת עקבה • יוזמת ז'נבה • 2004: עסקת חילופי השבויים • 2005: פסגת שארם א-שייח' • תהדיאה • תוכנית ההתנתקות • 2006: מסמך האסירים • החלטה 1701 • שיחות אולמרט–אבו מאזן • 2007: ועידת אנאפוליס • 2008: שיחות ישראל-סוריה • תהדיאה • עסקת חילופי שבויים ישראל-חזבאללה | |
| העשור השני | 2010: המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים • 2011: ההסכם לשחרור גלעד שליט • ההסכם לשחרור אילן גרפל • 2012: החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם • 2013: המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2014-2013) • 2016: החלטה 2334 | |
| שנות העשרים | 2020: תוכנית השלום של טראמפ | |
| מהסכמי אברהם עד ימינו | ||
| שנות העשרים | 2020: הסכמי אברהם - הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הסכם בחריין–ישראל, הסכם ישראל–סודאן, הסכם ישראל–מרוקו • שיחות ישראל–לבנון (2020) | |
רישיון cc-by-sa 3.0