המשלחת הצרפתית לאנטארקטיקה

המשלחת הצרפתית לאנטארקטיקה היא כל אחת ממשלחות צרפתיות אחדות לאנטארקטיקה.
המשלחת הראשונה
בשנת 1772 הפליגו איב-ז'וזף דה קרגלן דה טרמרק וחוקר הטבע ז'אן גיום ברוגייר לאזור אנטארקטיקה בחיפוש אחר טרה אוסטרליס האגדית. קֶרְגֶלֶן-טְרֶמָרֶק השתלט על טריטוריות שונות באנטארקטיקה למען צרפת, בהן מה שייקרא בהמשך איי קרגלן.
בדין וחשבון של קרגלן-טרמרק למלך לואי החמישה-עשר, הפריז הכותב במידה רבה בערכם של איי קרגלן. המלך שלח אותו במשלחת שנייה לקרגלן בסוף 1773. כשהתברר, שהאיים האלה שוממים, חסרי-תועלת ובהחלט אינם טרה אוסטרליס, נשלח קרגלן-טרמרק לכלא.
המשלחת השנייה
בשנת 1837, במהלך המסע השני של משלחת אסטרולאב אל מעמקי חצי הכדור הדרומי, השיט רב החובל ז'ול דומון ד'אורוויל את ספינתו "אסטרולאב" לאורך חופי אנטארקטיקה, אזור שאותו כינה בהמשך ארץ אדלי, על שם אשתו. במהלך החלק האנטארקטי של משלחת זו, ביצע צוותו של דומון ד'אורוויל את הניסויים הראשונים לקביעת מיקומו המקורב של הקוטב הדרומי המגנטי, ונחת על דבארקמאן רוק בארכיפלג גאולוגיה, (66°36′19″S 140°4′0″E / 66.60528°S 140.06667°E), כ-4 ק"מ בלבד מן היבשת, שם אסף דגימות מחצבים ובעלי חיים. בשובו בשנת 1840 מונה לסגן אדמירל.
המשלחת השלישית
ז'אן-באטיסט שארקו התמנה למפקד המשלחת הצרפתית לאנטארקטיקה בשנים 1904–1907, על הספינה "פראנסז", שיצאה לחקור את החוף המערבי של ארץ גראהאם בחצי האי האנטארקטי. המשלחת הגיעה אל האי אדלייד בשנת 1905 וצילמה את ארכיפלג פאלמר ואת חוף לובה.
חברי המשלחת סרקו בקווים כלליים את החוף הדרום-מערבי של האי אנוורס בשנת 1904. הם נתנו את השם "Presqu'ile de Biscoe" לחצי-אי קטן בצד הדרום-מזרחי של מפרץ ביסקו, תוספת לכיבודים שזכה להם ג'ון ביסקו, שנחת אולי בסביבה בשנת 1832. אמנם השם "Presqu'ile de Biscoe" לא שרד, אבל סקר שטח החסות של איי פוקלנד בשנת 1955 נתן את השם ביסקו פוינט לצוק הסלעי שנמצא במיקום המשוער של Presqu'ile של שארקו.
- ארץ לובה נחקרה בינואר 1905 ונקראה על שם אמיל לובה , אז נשיא צרפת.
- המשלחת מיפתה לראשונה את האי ראבו וקראה לו על שם שארל ראבו.
- המשלחת מיפתה את האי ווטקינס אך לא קראה לו בשם. כמו כן מיפו את מפרץ ארתור.
- "הר פראנסז" (64°38′S 63°27′W / 64.633°S 63.450°W) ברכס הטרויאני נקרא על שם אוניית המשלחת "פראנסז".
- האי לבואזייה נקרא "איל ננסן" על שם פריטיוף ננסן, חוקר האזור הארקטי הנורווגי. השם שונה בשנת 1960 כדי למנוע בלבול עם האי ננסן הקרוב, שקבל את שמו בשנת 1898 מן המשלחת האנטארקטית הבלגית.
- בונפרטה פוינט (64°47′S 64°05′W / 64.783°S 64.083°W) מופה ונקרא על שם הנסיך רולאן בונפרטה, אז נשיא החברה הגאוגרפית של פריז.
את התמיכה הלוגיסטית למשלחת זו סיפק הצי של ארגנטינה (Armada de la República Argentina), באמצעות הקורבטה האגדית "ארא אורוגוואי".
המשלחת הרביעית
תוך שנה מאז שב מן המשלחת השלישית, התייצב שארקו בראש משלחת חדשה, בשנים 1908–1911. המשלחת הפליגה באונייה Pourquoi-Pas? IV ("למה לא? IV)", וחקרה את ים בלינגסהאוזן ואת ים אמונדסן וכן גילתה, מיפתה וכינתה בשם מספר תוואי נוף.
- ארץ לובה נקראה על שם אמיל לובה, נשיא צרפת בעת משלחתו הקודמת של שארקו.
- האי שארקו נקרא על שם מנהיג המשלחת עצמו.
- אוניית המשלחת עגנה במפרצון בצדו הדרום-מזרחי של האי פטרמן, שאותו כינו "נמל הברית" (Port Circumcision), משום שנצפה לראשונה ב-1 בינואר 1909, היום המסורתי לחגיגת ברית המילה של אותו האיש.
- האי רנו מופה לראשונה ונקרא בשם. חוף פלייר נחקר בינואר 1909, ושארקו קרא לו על שם ארמאן פלייר , אז נשיא צרפת.
- מפרץ מיקלסן נצפה לראשונה מרחוק בשנת 1909, אך לא זוהה כמפרץ. איי מיקלסן נקראו על שם אוטו מיקלסן, צולל נורווגי, שבדק את השדרית הפגועה של "למה לא?" בהאי דספשן.
- מפרץ מרגריט התגלה בשנת 1909 ו/ארקו קרא למפרץ על שם אשתו. האי ג'ני במפרץ מרגריט התגלה ונקרא על ידי שארקו על שם אשתו של סג"ם מוריס בונגריין, הקצין השני של המשלחת.
- השם "פאביה" ניתן בשנת 1909 לאי, או אולי כף, שמופיע על מפות המשלחת ב-68°27′S 66°40′W / 68.450°S 66.667°W. ממיקום במרחק שבין 24 ל-27 ק"מ בקירוב, דרומית-מערבית לאי ג'ני, ערך מודד המשלחת מוריס בונגריין רישומים של תוואי נוף זה, שהוגדרו הן כ"אי פאביה" ו"כף פאבייה". בשלב מאוחר יותר נודע האזור כרכס פאבייה.
- האי אדלייד נמדד לראשונה על ידי אנשי המשלחת. הם גילו גם את האי מילראן, שנקרא כנראה על שם אלכסנדר מילראן, מדינאי צרפתי. רכס דאגלס נראה במרחק.
- האי רוטשילד נקרא על שם אדואר אלפונס דה רוטשילד (1949-1868), ראש הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד ונשיא בנק האחים רוטשילד.
- החלק הצפוני של מצר וילקינס נראה לראשונה ומופה בקווים כללים על ידי המשלחת בשנת 1910.
ראו גם
קישורים חיצוניים

רישיון cc-by-sa 3.0