הספרייה הלאומית של לטביה

הספרייה הלאומית של לטביה (בלטבית: Latvijas Nacionālā bibliotēka) היא מוסד תרבותי לאומי מטעם משרד התרבות הלטבי.

הספרייה הוקמה לראשונה ב-1919, כשנה לאחר קבלת עצמאות המדינה. מנהל הספרייה הראשון הביא את אוסף הספרים הפרטי שלו כבסיס לספרייה וב-1920 החילה 250,000 פריטים. מ-1920, כל מוציא לאור במדינה חויב במסירת כל עותק של יצירה שמפרסם לספרייה הלאומית.

ב-1939 ו-1940 אוסף הספרייה גדל משמעותית, כשנוספו אליו פריטים שהתקבלו מגרמנים-בלטים, שרבים מהם התיישבו בחזרה ברייך הגרמני. בין פריטים אלו נכלל חומר ספרותי מ"המוסד להיסטוריה וארכאולוגיה של רוסיה הבלטית". במהלך הכיבוש הגרמני של לטביה, שונה שמה ל"ספריית המדינה", על מנת שלא יהיה אזכור לעצמאותה של לטביה. ב-1956 עברה הספרייה לבניין חדש.

מאז הכרזת עצמאות לטביה ב-1991, הספרייה נקראת בשם "הספרייה הלאומית הלטבית". מ-1995 היא מקבלת תרומה קבועה מ"הספרייה הבלטית של אוט בונג", ספרייה ללימודי היסטוריה בלטית ושפות בלטיות.

ב-2006 הצטרפה הספרייה לשירות המקוון של הספרייה האירופית .

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.