הפסאז'ים המקורים של פריז
הפסאז'ים המקורים של פריז (בצרפתית: Passages couverts de Paris) הם מכלול של מעברים (פסאז' הוא מעבר) בין בתים בהם הוקמו גלריות מסחריות.
מאפיינים
באופן כללי, הפסאז'ים המקורים הם מעברים וגלריות שחודרים מבעד לבתים, או שנבנו כחלק מהם. גלריות אלו מקורות בחלונות זכוכית שמחדירים אליהן אור בזנית, שיוצר תאורה מיוחדת ואופיינית להן. כמעט כל הפסאז'ים נמצאים בגדה הימנית של נהר הסן, בגבולות פריז לפני הרחבתה בשנת 1860, בעיקר באזור "השדרות הגדולות" של פריז, מקום בו התגוררו הלקוחות המבוססים יותר של העיר בתקופת הקמתם.
היסטוריה
רוב רובם של הפסאז'ים המקורים נבנו במחצית הראשונה של המאה ה-19, בעיקר בין השנים 1822–1837, במטרה להגן על קהל הלקוחות המבוסס יותר של העיר מפני פגעי מזג האויר, ובכדי להציע להם הרכב מסחרי מגוון. בפריז היו בסביבות 150 פסאז'ים מקורים בשנות החמישים של המאה ה-19, שהפכו מודל עבור ערים צרפתיות נוספות.
תוכנית השיפוצים הגדולה של הברון אוסמן, שחצתה את הרבעים הישנים של פריז בזמן סלילת השדרות הגדולות, האיצה את בנייתן של חנויות כלבו גדולות, ואלו הביאו לשקיעתם של הפסאז'ים המקורים ולהעלמותם של חלקם הגדול.
ב"מדריך מצויר של פריז" מתקופת הקמתם נכתב: "פסאז'ים אלה, המצאה חדשה זו של המותרות התעשייתיים, הם מעברים מקורי זכוכית ומצופי שיש, העוברים במפולש דרך גושי-בתים שלמים, שבעליהם התאחדו לצורך יוזמות כגון אלה. משני צידי המעברים הללו, המקבלים את אורם מלמעלה, נמשכות המהודרות שבחנויות, כך שפסאז' כזה הוא בגדר עיר, אף עולם בזעיר אנפין"[1].
אזכורים תרבותיים
הפילוסוף וחוקר התרבות הגרמני ולטר בנימין עבד על כתיבת מסה רחבת היקף שנקראה "מפעל הפסאז'ים", או "הפסאז'ים של פריז, מופע-קסמים דיאלקטי", בו התכוון לנתח את העידן המודרני דרך פרטים זניחים כביכול שלו, כגון הפסאז'ים המקורים. להשקפתו היו פסאז'ים אלה "צורות חלומיות של התרחשות", מעין חלומות של העידן הקפיטליסטי העולה, שמגלמים את ההתלהבות מן החדש והמודרני ביותר מחד ואת "החזרה הנצחית של הדומה" מאידך. "מפעל הפסאז'ים" של בנימין, אותו לא השלים מעולם, נועד להוביל עידן זה לעבר "התעוררות" מאותו חלום[2].
רשימת הפסאז'ים
רשימה של הפסאז'ים המקורים שעדיין קיימים בפריז, ושיש אליהם גישה:
| רובע | שם | נבנה בשנה | מיקום |
|---|---|---|---|
| ראשון | גאלרי וֶרוּ-דודה (Galerie Véro-Dodat) | 1826 |
|
| שני | פסאז' בּן אייאד (Passage Ben-Aïad) | 1826 |
|
| שני | פסאז' די בּוּרְג-לַ'בֶּה (Passage du Bourg-l'Abbé) | 1828 |
|
| שני | פסאז' די קֶר (Passage du Caire) | 1798 |
|
| שני | פסאז' שוּאַסו (Passage Choiseul) | 1829 |
|
| שני | גאלרי קולְבֵּר (Galerie Colbert) | 1826 |
|
| שני | פסאז' דה דו פאוויון (Passage des Deux-Pavillons) | ? |
|
| שני | פסאז' די גראן-קר (Passage du Grand-Cerf) | 1825 |
|
| שני | פסאז' דה פנורמה (Passage des Panoramas) | 1800 |
|
| שני | פסאז' די פּונְסו (Passage du Ponceau) | 1826 |
|
| שני | פסאז' דה פּראנְס (Passage des Princes) | 1860 |
|
| שני | פסאז' סן-אן (Passage Sainte-Anne) | 1823 |
|
| שני | גאלרי וִיוִיאֵן (Galerie Vivienne) | 1823 |
|
| שלישי | פסאז' מולייר (Passage Molière) | ? |
|
| שלישי | פסאז' ונדום (Passage Vendôme) | 1827 |
|
| שישי | חצר סנטאנדרה (Cour du Commerce-Saint-André) | 1776 |
|
| שמיני | סיטה ברייה (Cité Berryer) | ? |
|
| שמיני | ארקאד דו לידו (Arcades du Lido) | 1926 |
|
| שמיני | גלרי דה מדלן (Galerie de la Madeleine) | 1845 |
|
| שמיני | פסאז' פוטו (Passage Puteaux) | 1839 |
|
| תשיעי | פסאז' דו האוור (Passage du Havre) | 1845 |
|
| תשיעי | פסאז' ז'ופרו (Passage Jouffroy) | 1845 |
|
| תשיעי | פסאז' ורדו (Passage Verdeau) | 1847 |
|
| עשירי | פסאז' בראדו (Passage Brady) | 1828 |
|
| עשירי | פסאז' דו פראדו (Passage du Prado) | 1830 |
|
גלריה
גאלרי ורו-דודה שברובע הראשון של פריז
פסאז' שוּאָסו שברובע השני
פסאז' דה פּרנס שברובע השני
פסאז' דה פנוראמה שברובע השני
גאלרי קולבר שברובע השני
מדרגות בגאלרי ויויאן שברובע השני
פסאז' ונדום שברובע השלישי
פסאז' פונסו שברובע השלישי
הכניסה לפסאז' ונדום מכיוון כיכר רפובליק, שברובע השלישי
פסאז' ז'ופרואה שברובע התשיעי
פסאז' ורדו שברובע התשיעי
פסאז' די פראדו שברובע העשירי
ראו גם
- הפסאז'ים הייחודיים של פריז - כתבה באתר הארץ
הערות שוליים
- ↑ מצוטט אצל ולטר בנימין, "פריס, בירת המאה התשע-עשרה", בתוך: מבחר כתבים ב': הרהורים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999. תרגום דוד זינגר, עמ' 34
- ↑ יורגן ניראד, מבוא ל"פריס, בירת המאה התשע-עשרה", שם, עמ' 32-33
רישיון cc-by-sa 3.0