הר סנט הלנס
| הר סנט הלנס | ||
|---|---|---|
 הר סנט הלנס, 19 במאי 1982 | ||
| התפרצות אחרונה | 2004–2008 | |
| גובה | 2,549 מטרים | |
| מיקום | מדינת וושינגטון, ארצות הברית | |
| רכס הרים | רכס קסקייד | |
| סוג הר | הר געש פעיל, חרוט געשי | |
| מספר הר געש | -1201-05[1] | |
| העפלה ראשונה | 1853 על ידי תומאס ג'י דרייר | |
| מסלול ההעפלה הקל | צעידה, דרך המדרון הדרומי של הר הגעש | |
| קואורדינטות | 46°12′00″N 122°11′21″W / 46.200047°N 122.189203°W | |
 הר סנט הלנס וסביבתו במבט מהחלל, 1994 | ||
הר סנט הלנס (Mount St. Helens) הוא הר געש פעיל במדינת וושינגטון שבצפון ארצות הברית, כ-155 ק"מ דרומית לסיאטל. גובהו מעל 2,549 מטר. ההר נקרא על שם הדיפלומט הבריטי, לורד סנט הלנס, ידידו של מגלה הארצות, ג'ורג' ונקובר, אשר חקר את האזור בסוף המאה ה-18.
הר סנט הלנס הוא הר געש שכבתי, אחד מהרי הגעש המרכיבים את הקשת הגעשית של רכס קסקייד, המהווה חלק מטבעת האש המקיפה את האוקיינוס השקט. ההר נולד בהתפרצות ענק שהתחוללה לפני כ-2,500 שנה.
התפרצותו האחרונה הרת האסון של ההר התחוללה ב-18 במאי 1980. הייתה זו ההתפרצות הקטלנית וההרסנית ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. 57 בני אדם נהרגו, ו-250 בתים, 47 גשרים וקילומטרים רבים של מסילות רכבת וכבישים נהרסו. קדמו להתפרצות חודשיים של פעילות סייסמית אינטנסיבית, בעקבותיה נסגר שטח ההר לציבור וניצלו חיי אלפים. ההתפרצות האלימה, דרגה 5 במדד התפרצות געשית, שינתה כליל את צורת ההר, הנמיכה את גובהו מ-2,950 ל-2,550 מטרים והעלימה את כיפתו, אשר במקומה נפער לוע געשי דמוי פרסה, 1.6 ק"מ רוחבו. כמות האפר הגעשי שניפלט בהתפרצות הוערך בכ-2.9 ק"מ מעוקבים.
כ-10 ק"מ דרומית להר נמצאת מערת הקופים. זהו צינור לבה, מעל שלושה ק"מ אורכה, אשר נוצר מזרימת לבה.
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0