ליל שימורים (תינוק)
כינוי ללילה שלפני ברית המילה, שבו נוהגים להתאסף בבית היולדת, לעסוק בתורה ולהתפלל תפילות מיוחדות כדי לשמור על הרך הנולד מפני מזיקים. הוואָכנאַכט (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם ליל ברית ומאויית גם וואך נאכט) הוא שמו של מנהג מקובל בלילה שלפני ברית המילה של תינוק, אבי התינוק נותר ער (עם ידידיו) ועוסק בלימוד התורה במשך כל הלילה. הלימוד כולל גם קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה.
מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות עדות המזרח ישנו מנהג דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.
מקור המנהג
מקורו של המנהג הוא בספר הזוהר שם מסופר כיצד רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה[1].
השל"ה הקדוש כתב[2] שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד[3], וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל בר מצווה שיאמרו קריאת שמע 'המלאך הגואל' וי"ב הפסוקים על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד המהרש"ל רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"[4]. שבשעת הברית צריכין שמירה"[5].
בסידורו של רבי יעקב עמדין נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי לוי יצחק מברדיטשוב שמידי שנה נותר ער במוצאי חג הפסח ובמוצאי שמחת תורה מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.
בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים[6].
בספר מטה משה [7] מובא: "שהשטן מכוון להזיק לרך הנולד ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה, שבזכותה ניצולין מדינה של גהינום".
יש נוהגים להיות ערים כל הלילה שלפני המילה ולעסוק בתורה בבית היולדת. בשל"ה הקדוש מובא, כי סגולה גדולה להרבות בנרות בלילה זה. בספר ליקוטי מהרי"ח, בסדר המילה, מובא מנהג, לפיו יש להניח את סכין המילה תחת ראש התינוק בלילה שלפני המילה כדי שבזכות המילה תהיה שמירה לתינוק בליל זה שהוא מסוכן. לילה זה נקרא גם "ברית יצחק" או "ווכט נאכט".
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יוחנן גוראריה, ברית נתן
- הרב שמואל הורביץ, שבח הברית
- הרב שמעון גדסי, שמירת השמחות
קישורים חיצוניים
- תיאור ה'וואכנאכט' של אדמו"ר הרש"ב, קונטרס חנוך לנער
- הרב שמואל ביסטריצקי, האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?, הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע
הערות שוליים
- ↑ זוהר פרשת לך לך.
- ↑ מסכת חולין, עניני מילה.
- ↑ קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.
- ↑ בראשית יז, ט
- ↑ מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב.
- ↑ בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.
- ↑ הלכות מילה פרק ד
