החזית העממית לשחרור תיגראי

החזית העממית לשחרור תיגראי ሕዝባዊ ወያኔ ሓርነት ትግራይ
אידאולוגיות	סוציאליזם דמוקרטי
מדינה	אתיופיה  אתיופיה
שנת ייסוד	18 בפברואר 1975
חברי פרלמנט	0 / 100

החזית העממית לשחרור תיגראי ידועה יותר באתיופיה בשמות וויאנה ו-הווחט (בגעז: ሕዝባዊ ወያኔ ሓርነት ትግራይ בתעתיק לעברית: הזבאווי וויאנה חארנת תיגראי) היא מפלגה והסיעה הראשית במפלגת האיחדג. בבחירות האחרונות לבית הנבחרים האתיופי, שהתקיימו במאי 2010 היא זכתה ב-499 מושבים מתוך 547 מושבים (91%)^[1]. בבחירות לבית הנבחרים במחוז תיגראי האיחדג זכתה בכל 152 המושבים^[2].

היסטוריה

מחוז התיגראינים באתיופיה

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 כשאתיופיה הייתה תחת שלטון הדרג, קבוצה של מהפכנים תיגראינים הקימו את הארגון הלאומי התיגראיני. ארגון זה יצר תאים סודיים וערך תעמולה מוגברת באזורים המיושבים בתיגראינים. הארגון הטיגראני היה בין הארגונים החשובים והמשפיעים וגייס תיגראינים רבים למען התקוממות נגד השלטון הצבאי. לאחר שהחונטה הצבאית הצליחה לבלום את הארגון הוא קרא להתקוממות צבאית בכל רחבי אתיופיה כנגד המשטר. בפברואר 1975 לאחר שינוי ארגוני וצבאי ארגון זה שינה את שמו ל"החזית העממית לשחרור תיגראי"^[3] .

בדומה לארגונים אחרים בהם השעביה האריתראי, הוויאנה (יחד עם התנועה העממית-דמוקרטית האתיופית) נלחמה כנגד שלטונו הצבאי של מנגיסטו היילה מריאם, ושלטה באזורים נרחבים בוואלו ובאגמדיר^[4]. ב-1983, הגוף שהקים את הוויאנה, ייסד גוף פוליטי בשם הליגה המרקסיסטית-לניניסטית התיגראינית על פי מודל מפלגת העבודה האלבנית. הליגה המרכסיסטית הציגה עצמה באתיופיה בשם וויאנה^[5].

הוויאנה הונהג על ידי וועדה מרכזית ופוליטביורו. ארגון הוויאנה חולק לארבעה ארגונים אזורים, מהם שלושה בתיגראי ואחד מחוץ לאתיופיה שפעל במישוריים דיפלומטיים. כל אחד מהארגונים האזורים היה בעל חברי פוליטביורו שתיאמו את הפעולות עם הארגון המרכזי. ארגון החוץ ניהל מאבק דיפלומטי כנגד המשטר האתיופי בעיקר בסודאן, במזרח תיכון, באירופה ובצפון אמריקה^[6].

עקב הצלחת הוויאנה בהשתלטות על אתיופיה ב-1991 וההתמוטטות של השלטון הקומוניסטי באלבניה, הוויאנה נטש את האידיאלוגיה המרקסיסטית-לניניסטית. ההנהגה של הוויאנה טענה שהליגה המרקסיסטית-לניניסית התיגראינית פורקה כאשר הארגון הצטרף לאיחדג שהצליחה להשתלט על אתיופיה לאחר ההתמוטטות הדרג ב-1991. מלס זנאווי, שכיהן כראש ממשלת אתיופיה, היה יושב ראש הסיעה ומנהיגה מ-1979 ועד למותו ב-2012.

הערות שוליים

סיעות החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית
ארגון האורומו העממי-דמוקרטי • התנועה הלאומית-דמוקרטית האמהרית • החזית העממית-דמוקרטית הדרום אתיופית • החזית העממית לשחרור תיגראי