ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה

ראשית חייו

ולדיסלב היה בנו הבכור של ולדיסלב השני יגיילו, מלך פולין, ושל אשתו הרביעית, סופיה מהאלשאני. הוא עלה לכס המלוכה בגיל עשר והוקף מיידית בקבוצת יועצים בראשות החשמן זבינגייב אולשניקי, שהיה מעוניין להמשיך לחזק את אחיזתו בחצר המלך. חרף זאת, השליט הצעיר ואימו האמביציוזית היו מודעים להתנגדות לשלטונם. למרות ההסכם שנחתם בין יאגיילו והאצולה הפולנית להבטיח את ירושת בניו, האופוזיציה העמידה מועמד אחר לרשת את הכתר, פרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, שהיה מאורס (משנת 1425, בגיל 12) לטוענת לכתר, בתו של יאגיילו מנישואיו השניים, הנסיכה הדוויג (יאדוויגה). אולם מותה מהרעלה של הנסיכה הדוויג טרם מימוש הנישואין (ככל הנראה ידה של סופיה הייתה במעל) סיכלה את שאיפות האופוזיציה.

מלך פולין

מלכתחילה סבל ולדיסלב מבעיות בשלטונות. טקס ההכתרה שלו הופרע על ידי אחד מאציליו, שפיטקו ממלשטין. למחרת לא התקיים טקס מחווה לתושבי קרקוב, בשל סכסוך בין פרנסי העיר על מקומם בפמליה. את המדיניות של המלך החלש הכתיב למעשה החשמן זביגנייב אולשניצקי. בשנת 1438 התכנס הפרלמנט בפיוטרקוב טריבונלסקי והכריז על כך שלמלך בן ה-14 היה רוב של תומכים, אך הדבר לא חיזק את שלטונו.

מלך הונגריה

בשנת 1440 הוצע לוולדיסלב כתר הונגריה, אולם, קבלתו הובילה לבעיות רבות. הונגריה הייתה תחת איום גובר והולך מן האימפריה העות'מאנית, וכמה אצילים פולנים לא הסכימו לכך שמלך פולין יהיה בנוסף גם מלך הונגריה, בנוסף, אליזבת מלוקסמבורג, אלמנתו של אלברט, מלך הונגריה, ניסתה לשמור על הכתר עבור בנה שטרם נולד. לאחר שנתיים של מלחמת אזרחים תפס ולדיסלב את השלטון כאולסלו הראשון, מלך הונגריה, וזכה לתמיכת האפיפיור אאוגניוס הרביעי, לאחר שהבטיח לו שיפתח במסע צלב נגד הטורקים.

מותו

בשנת 1444 יצא ולדיסלב למסע צלב נגד הטורקים בשיתוף עם יאנוש הוניאדי, כוחות ממדינת האפיפיור, ונעזר בסיוע צבאי מהרפובליקה של ונציה. ב-10 בנובמבר התקיפו הטורקים את המערך הנוצרי בקרב וארנה, אולם בתחילה הצליחו הכוחות ההונגרים לבלום אותם. לרגע היה נראה שהצבא הנוצרי עומד בפני ניצחון מזהיר, והסולטאן כמעט שנטש את שדה הקרב. אולם אז, כשהוא מתעלם מעצתו של הוניאדי, הסתער ולדיסלב הצעיר, בראש 500 אבירים, על האמצע העות'מאני וניסה ללכוד את הסולטאן מוראט השני. ולדיסלב הוקף בידי היניצ'רים ונהרג. חיל הפרשים הפולני איבד את רוחו, ונמחץ על ידי העות'מאנים.

לאחר מותו עלה לשלטון בפולין בשנת 1447 אחיו קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, ואילו בהונגריה פרצה שוב מלחמת אזרחים, ובסיומה עלה לשלטון לסלו החמישי, מלך הונגריה.