ולטר גורן

קריירה מוקדמת

גורן נולד ב-24 בספטמבר 1898 בכפר ביגאנין פרוסיה המערבית, שהשתייך לאימפריה הגרמנית. בשנת 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס גורן לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הגרנדירים ה-7 (פרוסיה המערבית ה-2 - וילהלם הראשון, קיסר גרמניה). בהמשך השנה הועבר גורן למטה הקורפוס ה-5, ובשנת 1917 הועבר לרגימנט המיליציה ה-36, עמו לחם עד סוף המלחמה.

בשנת 1920 פרש גורן מהצבא, והחל לשרת במשטרת ברסלאו. בשנת 1935 חזר והתגייס לוורמאכט בדרגת האופטמן, ומונה כמפקד פלוגה ברגימנט הממונע ה-3.

מלחמת העולם השנייה

ב-1 בספטמבר 1939 מונה גורן לקצין מטה בקורפוס הממונע ה-19 בפיקוד היינץ גודריאן, והשתתף עמו במערכה בפולין. ב-20 בפברואר 1940 מונה גורן למפקד גדוד ההכשרה של רגימנט הרובאים ה-10, והועלה לדרגת מיור. ב-15 באוקטובר 1940 הוא מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרובאים ה-10, ולחם עמו במהלך מערכה בבלקן כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-9. על פעולות גדודו במערכת הבלקן, הוענק לו ב-20 באפריל 1941 עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 בפברואר 1942 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-20 בפברואר 1942 מונה גורן למפקד הגדוד הממונע ה-59. ביולי 1942 הצטיין גורן בקרב על וורונז', וחודש לאחר מכן בקרב על אורל, ובעקבות כך קיבל ב-17 באוגוסט 1942 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 באוקטובר 1942 הוא מונה למפקד רגימנט הפאנצרגרנדיר ה-10, וב-1 במרץ 1943 הוא הועלה לדרגת אוברסט. על פעולותיו בקרבות קיבל גורן ב-8 ביוני 1943 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 באוקטובר 1943 הוא מונה למדריך, ולאחר מכן למפקד בית הספר לשריון II. ב-21 ביולי 1944 מונה גורן למפקד דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-561, ולחם עמה בקרבות בפרוסיה המזרחית. ב-1 באוקטובר 1944 הועלה גורן לדרגת גנרל מיור, וב-15 באפריל 1945 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-710. גורן לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו באוסטריה, ובסוף המלחמה נפל בשבי האמריקני.

לאחר המלחמה

ב-16 ביוני 1947 שוחרר גורן מהשבי, ולאחר שחרורו התיישב ברוזנהיים, שם גר עד מותו ב-10 ביולי 1968.