ולטר פצל

קריירה מוקדמת

פצל נולד ב-28 בדצמבר 1883 באובורציסק שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1902 התגייס פצל לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-20 (פוזן ה-1), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. בסוף ספטמבר 1914 נפצע קשה במהלך הקרבות, וב-8 בנובמבר 1914 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה נשאר פצל ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 ביוני 1925 הועלה פצל לדרגת מיור, וב-1 במרץ 1926 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-3 של הרייכסווהר. ב-1 בפברואר 1930 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באפריל 1931 מונה למפקד הגדוד ה-5 ברגימנט הארטילריה ה-3 (הפרוסי). ב-1 בפברואר 1933 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 בנובמבר 1933 מונה למפקח הכללי של יחידות הארטילריה בכוחות הפרשים. ב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-76, וב-1 בנובמבר 1935 הועלה לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד אגד הארטילריה ה-3. ב-7 במרץ 1936 מונה למפקד הדיוויזיה ה-3, ב-1 בינואר 1938 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-1 בנובמבר 1938 התמנה למפקח הכללי של חיל התותחנים.

מלחמת העולם השנייה

בפרוץ המלחמה מונה פצל למפקד הקורפוס ה-1, ופיקד עליו במהלך הפלישה לפולין כחלק מהארמייה השלישית במסגרת קבוצת ארמיות צפון. ב-1 באוקטובר 1939 הועלה פצל לדרגת גנרל חיל התותחנים, ומונה למפקד חיל המודיעין. בסוף אוקטובר 1939 פרש פצל מתפקידו ומונה למפקד המחוז הצבאי ה-21 בפוזן. ב-1 באוקטובר 1943 קיבל פצל על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בכסף, וב-29 בינואר 1945 פרש פצל לביתו.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה התגורר פצל בהמלין, עד למותו ב-1 באוקטובר 1965.