ונרן
| ונרן | ||
|---|---|---|
 ונרן | ||
| הימה במבט מהחלל | ||
| מיקום |  | |
| מידות | ||
| שטח | 5,648 קמ"ר | |
| נפח | 153 קמ"ק | |
| אורך מרבי | 140 ק"מ | |
| רוחב מרבי | 75 ק"מ | |
| עומק מרבי | 106 מטר | |
| עומק ממוצע | 27 מטר | |
| מידע נוסף | ||
| נהר מזין | קלאר | |
| מקור לנהר | יטה | |
| אורך קו החוף | 2,007 ק"מ | |
| ערים | אומול; קרלסטד; לידשפינג | |
| קואורדינטות | 58°48′29″N 13°19′37″E / 58.80806°N 13.32694°E | |
 מפת האגם | ||
ונרן (שוודית: Vänern) הוא האגם הגדול ביותר במערב אירופה, השלישי בגודלו באירופה (אחרי האגמים לדוגה ואונגה), וה-29 בעולם. הוא משתרע במרכזה של שוודיה, על שטח של 5,648 קמ"ר, ומוקף בשלושה חבלי ארץ: ורמלנד, יטאלנד המערבית ודלסלנד. ונרן מתחבר אל האגם שממזרח לו, וטרן, באמצעות תעלת יטה, שחוצה את מרכז שוודיה לרוחבו, ואל הים הצפוני שממערב, באמצעות הנהרות הזורמים ממנו ובראשם נהר יטה, שמתרוקן בעיר גטבורג.
22,000 איים ואיונים מצויים במי האגם, הגדול בהם הוא האי טוֹרש (62 קמ"ר).
האגם נוצר שהקרח נמס, עד אז שוודיה הייתה מכוסה במים, ולאחר הנמיסה נוצר מצר בין קטגט למפרץ הבוטני. ממצר זה נותרה ימת ונרן.
סביבת האגם
מחקרי ניטור סביבתי באזור הוונרן נעשים מדי שנה. בדיווח מ-2002, הנתונים לא הצביעו על הפחתה ניכרת באיכות המים הכוללת, אך ניכר צמצום קל של בהירות האגם כתוצאה מעלייה בהתרבות אצות, כנראה בשל תהליך אאוטריפיקציה שהתרחש באזור לאחר עליית רמת החנקן באוויר מן הערים הסמוכות בין שנות ה-70 לשנות ה-90. כיום מושקעים מאמצים לווסת את הגורמים המזהמים לרמה יציבה.
עולם החי
במי הוונרן חיים מיני סלמון אנדמיים שונים המשריצים באגמים הסמוכים. מינים אלה התפתחו באגם במשך כ-9,000 שנה. הם ידועים בכך שמעולם לא נכנסו לאוקיינוס, שלא כמו רוב מיני הסלמון בעולם. מינים אלה גם מצטיינים במשקלם; סלמון ממוצע באגם שוקל כ-18 ק"ג. סלמון האגמים הגדול ביותר נתפס בימת ונרן ושקל יותר מ-20 ק"ג.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0