ואסיל קווצ'נטירדזה

וסילי שלבוביץ' קווחנטירזדה (בגאורגית: ვასილ შალვას ძე კვაჭანტირაძე ואסיל שַׁלווַס-דזֶה קווַצַ'נטִירַדזֶה, ברוסית: Василий Шалвович Квачантирадзе, ‏ 4 בינואר 1907 - 9 בפברואר 1950) היה הצלף היעיל ביותר של ברית המועצות במלחמת העולם השנייה. הוא הצטרף לשורות הצבא האדום בשנת 1941, וצלף ב-215 קצינים וחיילים בעת המערכה במדינות הבלטיות. במבצע בגרטיון חיסל עוד כ-300 חיילים נוספים, וסך הכל נזקפו לזכותו 534 הריגות ודאיות במלחמה^[1].

ביוגרפיה

קווחנטירזדה נולד בכפר קוֹנצ'קאתי (גאו') בנפת אוזורגתי שבגאורגיה, בן למשפחת איכרים. עבד בחוות המשפחה וסייע לפרנסה עד שהצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, דרכה יכל לרכוש השכלה בתחום החקלאות. עם זאת, תוכניתו לנסוע למוסקבה ולפתח קריירה נגדעה עם פרוץ המלחמה.

בשנת 1941 התגייס לצבא האדום. בתוך זמן קצר הוא הוכיח את עצמו והראה שיש לו פוטנציאל להיות צלף. כמו וסילי זייצב, גם קווחנטירזדה צומד לצלף סובייטי בכיר בשם פיודור אוחלופקוב. במהרה קטל הצמד מאות חיילים בשדה הקרב, עד לסיום המלחמה מניין החיסולים הכולל של שניהם הגיע יחד ל-644 הרוגים. בכל התקופה שבה קווחנטירזדה היה פעיל במלחמה, משנת 1941 ועד סיום המלחמה בשנת 1945, נזקפו לזכותו 534 צליפות מאושרות, 215 מהן הושגו במערכה אחת במדינות הבלטיות יחד עם עזרתו של אוחלופקוב. עיקר ההרוגים מידיו היו קצינים, אך גם חיילים, רובאים וצלפים אחרים. בעת קרב בבלרוס, הייתה יחידתו מכותרת על ידי חיילים גרמנים, אך הוא הצליח לטמון להם מלכודות, ומקום מחבואו לא נחשף אפילו פעם אחת. רק בקרב זה לבדו, הרג 60 חיילי אויב. הודות לנוכחותו ופועלו בקרב, לא הצליחו הגרמנים לכבוש את הכפר, שהיה חשוב להם ליצירת אזור חיץ. יחידת חיל רגלים ושריון ממוכן שהגיעה לזירה, הצליחה להדוף את הגרמנים, והקרב הוכרע בניצחון לברית המועצות.

הודות למאמציו האדירים במלחמה זכה קווחנטירזדה לעיטור גיבור ברית המועצות, עיטור לנין, עיטור הדגל האדום (פעמיים), עיטור המלחמה הפטריוטית (פעמיים) ועיטור הכוכב האדום.

קווחנטירזדה פרש משירות בצבא האדום עם תום הלחימה, לאחריה עמד בראש קולחוז. הוא מת ב-9 בפברואר 1950 בגיל 43^[2][3].

ראו גם

• סימו האוהא
• איוון סידורנקו
• מתהאוס הצנהאור
• וסילי זייצב

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים