זמבין
| ||||||||||||
זמבין (בבלארוסית: Зе́мбін; בפולנית: Ziembin) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
היישוב נזכר לראשונה בשנת 1526, עת היה בבעלות משפחת רדזיוויל. בשנת 1783 הוענקו ליישוב זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בהמשך. בחלוקת פולין השנייה בשנת 1793 נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית.
יהודי זמבין
בשנות העשרים של המאה ה-20 חיו ביישוב כ-800 יהודים, כמחצית מתושביו. בתקופה הסובייטית פעל בכפר בית ספר יידי.
בתחילת יולי 1941 נכבש הכפר בידי הגרמנים, ותוך שבוע הוטלו על יהודיו גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, חובת תשלום סכומי כופר, חובת ביצוע עבודות כפייה ואיסור על קשר עם לא יהודים. בד בבד, רוכזו יהודי הכפר בגטו קטן שהוקם בו, אשר הוקף בגדר תיל.
ב-18 באוגוסט 1941 פשטו על הגטו שביישוב אנשי ס"ס ושוטרים בלארוסים, ורצחו את כל יושביו בסמוך לכפר.
קישורים חיצוניים
- זמבין (Zembin), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- לאוניד סמילוביצקי (רו'), זמבין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1749–1750), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
רישיון cc-by-sa 3.0