ז'דיסלב לובומירסקי

הנסיך ז'דיסלב לובומירסקי

הנסיך ז'דיסלב לובומירסקי (בפולנית: Zdzisław Lubomirski; נהגה: [ˈʑd͡ʑiswaf lubɔˈmirskʲi]; ‏4 באפריל 1865 – 31 ביולי 1943) היה נסיך פולני מבית לובומירסקי, אציל ובעל קרקעות, עורך דין, פוליטיקאי שמרן ופעיל חברתי. ראש עיריית ורשה.

הנסיך מילא תפקידים משמעותיים בפוליטיקה הפולנית שבין מלחמות העולם. ב-1915 כיהן כיו"ר "הוועד האזרחי המרכזי של ורשה" (ויקי פול'); בין 1916–1917 כיהן כראש העיר ורשה. בין 1917–1918 היה אחד משלושת חברי "מועצת העוצרים" שניהלה את המדינה (לצד יוזף אוסטורבסקי ואלכסנדר קקובסקי). לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כחבר הסנאט של פולין וכיו"ר מועצת בעלי הקרקעות. יחסו ליהודים היה עוין, ש. אנ-סקי מצטט מפיו: "תשעים יהודים למאה הם בוגדים, ועשרה - מרגלים"^[1].

בספטמבר 1939, בעת המצור על ורשה, השתתף לובומירסקי באופן פעיל בוועדה האזרחית, בראשותו של סטפן סטרזינצקי. בחודשים הראשונים של הכיבוש הגרמני בפולין, חתר ליצירת ממשלת-מחתרת בהנהגת הגנרל יוליוס רומל, שבה היה אמור לשמש כשר חוץ. התוכנית ירדה מעל הפרק כאשר התקבלה ההחלטה להקים את הממשלה הפולנית הגולה בפריז, ומקיץ 1940, בלונדון.

לובומירסקי החליט להישאר בפולין הכבושה. ב-10 בנובמבר 1942 הוא נעצר על ידי הגסטפו, ובילה חודשים בכלא. במהלך תקופה זו, התדרדרה בריאותו והוא מעולם לא התאושש. הוא מת ב-31 ביולי 1943 באחוזתו.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים