ז'אק אלול

ז'אק אלול

ז'ק אלול (בצרפתית: Jacques Ellul; ‏1912, בורדו – 1994, בורדו) היה אנרכיסט נוצרי, פרופסור למשפטים, פילוסוף, סוציולוג, תאולוג וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים

אלול היה פרוטסטנטי, בן לאם פרוטסטנטית ולאב יווני אורתודוקסי ותמך בדיאלוג יהודי-נוצרי. הוא החל את לימודי המשפטים בבורדו ושם גם כתב עבודה לתואר דוקטור. הוא הרצה באוניברסיטאות מונפליה, סטרסבור וקלרמון פראן. ב-1943 הגיש חיבור לשם הביליטציה (Habilitation) בנושא המשפט הרומי. ב-1944 מונה לתפקיד מרצה באוניברסיטת בורדו.

פעילותו בתקופת השואה

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, עבר אלול לקלרמון פראן עם רוב סגל אוניברסיטת סטרסבור. הוא היה מהאינטלקטואלים הראשונים שהתנגדו לנטיות האנטישמיות של משטר וישי. כשהצהיר על נטייתו זו בפומבי, סולק ממוסדות החינוך הגבוה בתירוץ של לאומיותו האנגלית של אביו, שנולד במלטה. הוא החל לעסוק בחוואות לשם פרנסה, ליד בורדו, ובסיוע משפחתו החל לייצר בחווה תוצרת חקלאית. ביתו הפך למרכז של המחתרת הצרפתית, ובין הפעילים שפקדו את ביתו היו צופים פרוטסטנטים מתנועת Eclaireuses et Eclaireurs Unionistes de France .

בסיוע אשתו אכסן אלול בחוותו חברי מחתרת, פליטים, שבויי מלחמה שנמלטו מהשבי הגרמני, ויהודים שנרדפו. באפריל 1943 הוזהר כי שכניו היהודים, בני משפחת הרץ (Hertz), צפויים למעצר. הוא הזהיר אותם וליווה אותם ללזה (Lezay), שם הסתתרו בביתו של חסיד אומות העולם, חבר המחתרת הכומר פייר פושיה (Fouchier). אלול הגיע לפריז ושם השיג מסמכים מזויפים גם לקרוביהם של בני משפחת הרץ. לאחר מכן פעל בשורות המחתרת הצרפתית בדרום-מערב צרפת.

לאחר המלחמה

מאפריל 1945 היה אלול חבר מועצת העיר באופן זמני. הוא המשיך להרצות באוניברסיטת בורדו, עד שנת 1980, בה פרש ממשרתו זו. הוא התמקד בחקר כתביהם של קרל בארת וסרן קירקגור, וכן עסק בחקר התנ"ך (לא ביקורת המקרא אלא עיון תאולוגי פילוסופי) והכנסייה בת זמנו. בין השנים 1971-1956 היה חבר הכנסייה הרפורמית הפרוטסטנטית של צרפת (Église réformée de France).

בשנת 2001 הוכר אלול על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.

הגותו וכתביו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בכתביו ניסה אלול לקשור את הולדת הטכנולוגיה עם השפעות דתיות. לגישתו של אלול, המכונה והבירוקרטיה שמנסה להפעיל אותה הן מעין גולם שקם על יוצרו, האדם, ודרוש מבנה חברתי-מדיני שירסן אותה וירסן את האדם מלהשתמש בה ללא בקרה. יצירתו "הטכנולוגיה, או אתגר המאה" (La technique ou l'enjeu du siècle) תורגמה לאנגלית בהמלצתו של אלדוס הקסלי. יצירותיו תורגמו לאנגלית, גרמנית ושפות נוספות.

חלק מפרסומיו

  • Le Fondement théologique du droit, Delachaux et Niestlé, Neuchâtel 1946
  • Histoire des institutions, P.U.F., Paris 1952–1956
  • La technique ou l’enjeu du siècle. Armand Colin, Paris 1954. Neuausgabe: Économica, Paris 1990
  • Présence au monde moderne. Roullet, Genf 1948
  • Propagandes. 1962. Neuaufl. Économica, Paris 1990
  • Métamorphose du bourgeois. Calmann-Lévy, Paris 1967
  • De la révolution aux révoltes. Calmann-Lévy, Paris 1972
  • L’Apocalypse. Une architecture en mouvement. Desclée de Brouwer, Paris 1975
  • Trahison de l’Occident. Calmann-Lévy, Paris 1975
  • Le Système technicien. Calmann-Lévy, Paris 1977
  • La parole humiliée. Seuil, Paris 1981
  • Le bluff technologique. Hachette, Paris 1988, Taschenbuch ebd. 2004 ISBN 2012792111
  • "Si tu es le fils de Dieu." Souffrances et tentations de Jésus. Le Centurion, Paris 1991
  • La pensée marxiste. La Table ronde, Paris 2003 ISBN 2-7103-2574-8

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.