חרובה

חרובה (יישוב לשעבר)
خرّوبة

שרידי הכפר
טריטוריה המנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז לוד
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
שטח 3,374[1] דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
  תאריך נטישה 10 ביולי 1948
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר
170‏  (נכון ל-1945)
אזור זמן UTC +2

חרובה (בערבית: خرّوبة) היה כפר ערבי ששכן כ-8 קילומטרים ממזרח לרמלה. במלחמת העצמאות נכבש הכפר ונהרס.

שם הכפר נובע מעץ החרוב. מקורו בחקלאות כמו שמות יישובים אחרים באזור (בית ענבה (ראה נחל ענבה), גמזו, חורבת לוז). במקום נמצאים גם שרידי מבצר מהתקופה הרומית וההרודיאנית השוכנים בסמוך לחווה האקולוגית במודיעין.

פרופ' מיכאל אבי יונה הציע לזהות את חרובה עם יישוב בשם "כפר חריבה", עליו מסופר בתלמוד הירושלמי. שם מסופר כי במאה השנייה לספירה גרו בו שני אחים שלחמו ברומאים, ומותם היה האירוע שהביא לפרוץ קרבות מרד בר כוכבא.[2]

החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר במקום בשנות ה-60 של המאה ה-19 ותיאר אותו ככפריר ובו בקתות ספורות. את שרידי המבצר שייך (בטעות) למבצר ארנלדי.[3] במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו 119 מוסלמים ו-21 בתים מיושבים.

במלחמת העצמאות, ב-10 ביולי 1948, נכבש הכפר במסגרת מבצע דני על ידי חטיבת יפתח. בתי הכפר נהרסו מיד לאחר מכן, לדברי בני מוריס ממניעים צבאיים מידיים.[4]

לקריאה נוספת

  • זוהר ברעם, בתוככי מודיעים, מושב שילת, 2007

קישורים חיצוניים

ראו חרובה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל (באנגלית: Village statistics 1945), שנערכו מחדש בספר, Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומן הספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com
  2. ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' (דפוס וילנא: דף כד, עמוד עמוד "ב)
  3. ↑ כיום סבורים שמבצר ארנלדי (בלועזית: Castrum Arnaldi) שכן בכפר יאלו; כיום בשטח פארק קנדה.
  4. ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמוד 227
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.