חרבת בית זכריה
| ||||||||
חרבת זכריה הוא יישוב ערבי זעיר בגוש עציון שממוקם בין היישובים אלון שבות וראש צורים.
תושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות זעירה ומעבודה ביישובים היהודיים הסמוכים. במהלך שנות האינתיפאדה לא נרשמה בכפר פעילות חבלנית.
תושבי המקום היו אריסים שעיבדו את אדמות משפחת מורקוס שנמכרו לחברת הימנותא. בעקבות מלחמת העצמאות וחורבן גוש עציון טענו התושבים לבעלות על האדמות, אולם הפסידו בבית המשפט לבני משפחת מורקוס שטענו שהמכירה בטילה. בשנת 1969, בעת הקמת ראש צורים, נכלל חרבת זכריה בקרקעות שיועדו לראש צורים. אולם בעקבות טענות של מוסלמים שמדובר באתר קדוש למוסלמים, הוחרג המקום משטח הקיבוץ[1].
בשנת 1980 פנו התושבים לבג"ץ בטענה לבעלות על 700 דונם של אדמות באזור, אך עתירתם נדחתה. באותה שנה כלל הכפר שבע בקתות[2].
השערת ההיסטוריונים היא שהשם משמר את שמו של היישוב העברי "בית זכריה" מתקופת בית שני ומלחמות המכבים, בו ככל הנראה נערך קרב בית זכריה בשנת 162 לפנה"ס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הוחזר אתר היסטורי, דבר, 4 באוגוסט 1969
- ↑ אהרון דולב, ראש צורים: העתירה נדחית, מעריב (עיתון), 7 בנובמבר 1980
 Flag of Senegal | ||
|---|---|---|
| ערים | בית לחם • בית ג'אלא • בית סאחור | |
| מועצות מקומיות | בתיר • בית פג'אר • חוסאן • אל-ח'דר • נחאלין • תוקוע • עובידייה • זעתרה | |
| כפרים | א-שוואוורה • אום סלמונה • אל-ולג'ה • אל-פורדיס • ארטאס • בית תעמר • ג'נאתא • ג'ובת א-דיב • ג'ודום • ג'ורת א-שמעה • דאר סלאח • הינדזה • ואדי אל-עראיס • ואדי א-ניס • ואדי פוכין • חרבת בית זכריה • ח'רבת אל-דיר • מעסרה • מראח רבאח • ערב א-ראשידיה • אל-עסאכרה • אל-מניה • ג'בעה • ערב אל ראשידיה | |
| מחנות פליטים | עאידה • דהיישה • אל-עזה (בית ג'יברין) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
רישיון cc-by-sa 3.0