טופולב Tu-28

טופולב Tu-28 Ту-128
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס יירוט כבד וארוך טווח
קוד נאט"ו	Fiddler
ארץ ייצור	ברית המועצות  ברית המועצות
יצרן	תוכנן במשרד תכנון ניסויי - טופולב יוצר במפעל 64
טיסת בכורה	18 במרץ 1961
תקופת שירות	1964 – 1990
צוות	שניים - טייס ומפעיל מערכות מכ"ם
יחידות שיוצרו	198
משתמש ראשי	חיל ההגנה האווירית הסובייטי
ממדים
אורך	30.06 מטר
גובה	7.15 מטר
מוטת כנפיים	17.53 מטר
שטח כנפיים	96.94 מטר רבוע
משקל ריק	24,500 קילוגרם
משקל המראה מרבי	43,700 קילוגרם
ביצועים
מהירות מרבית	חמוש - מאך 1.5 (1,665 קילומטר בשעה), לא חמוש - 1,920 קילומטר בשעה
טווח טיסה מרבי	2,565 קילומטר
שהות באוויר	מעל 3 שעות
סייג רום	20,000 מטר (65,617 רגל)
חימוש
טילים	ארבעה טילי ביסנובאט R-4
הנעה
שני מנועי טורבו סילון עם מבער אחורי מדגם ליולקה AL-7 תת-דגם F-2
תרשים

טופולב Tu-28 (קוד דיווח נאט"ו: Fiddler) היה מטוס יירוט ארוך טווח מייצור ברית המועצות. למרות שהסימון הרשמי שלו היה Tu-128 הוא לא היה בשימוש נרחב במערב. המטוס הזה היה מטוס היירוט הגדול והכבד ביותר שנכנס לשירות מבצעי.

המטוס פותח עקב הצורך של ברית המועצות להגן על האזור האווירי הצפוני של רוסיה ממפציצים המגיעים מהאזור הארקטי, חזית אווירית באורך של 5,000 קילומטר. עקב חוסר היכולת להחזיק מספר רב של בסיסים עם מטוסים קצרי טווח שהקנו הגנה נקודתית שיחדיו היו מכסים את החזית, חיל ההגנה האווירית הסובייטי החליט בסיסים מפוזרים המפעילים מטוסי יירוט ארוכי טווח בסיורים ארוכים להגנה מרחבית.

פיתוח המטוס התחיל בשנת 1958 עם התבססות על מטוס ההפצצה הTu-98 העל-קולי. המערב פגש את המטוס לראשונה במטס בטושינו בשנת 1961, בשנת 1963 סימון המטוס שונה ל-Tu-128 ובשל כך נוצר מצב בו הסימון הישן דבק במערב.

ייצור המטוס הופסק בשנת 1970 אחרי שיוצרו 198 יחידות. המטוס שירת בצורה מתמשכת לאורך של 26 שנים, והוחלף במטוסי מיג-31.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.