טיבוע אניית מחבלים אטבירוס

טיבוע אניית מחבלים אטבירוס
מערכה: הלחימה במחבלים, 1990-1982
תרשים יירוט אוניית המחבלים 'אטבירוס' 1 באפריל 1985
תאריך התחלה:	19 באפריל 1985
תאריך סיום:	21 באפריל 1985
משך הסכסוך:	3 ימים
קרב לפני:	מבצע דרך נץ
קרב אחרי:	תפיסת היאכטה "קאסלרדי" 25 באוגוסט 1985
מקום:	50 מיל ימי מצפון מזרח לפורט סעיד.
תוצאה:	מניעת פיגוע בתל אביב.
הצדדים הלוחמים ישראל אש"ף מפקדים ישראל משה לוי (רמטכ"ל) אברהם בן-שושן מפקד חיל הים כוחות אח"י מולדת, אח"י מבטח וכח השתלטות משייטת 13. ארגוני טרור פלסטיניים אבדות אין אבדות. 20 הרוגים ושמונה שבויים.

טיבוע אניית המחבלים אטבירוס ATTAVIROSS נעשה במהלך מבצע סיכול פיגוע גדול של המחבלים פלסטינים שיעדו היה הקריה בתל אביב. בעתוי 21 באפריל 1985 לפני יום העצמאות. בסיכול השתתפו שתי ספינות טילים אח"י מולדת ואח"י מבטח. אניית המחבלים אטווירוס טובעה מירי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ של אח"י מולדת עם 20 מחבלים הרוגים ושמונה ניצולים שנאספו כשבויים. כל זאת ללא נפגעים מהכוחות הישראליים.

התוכנית וההיערכות לפיגוע

ה"ATTAVIROSS", שהפליגה תחת דגל פנמה, יצאה מאלג'יר במגמה להגיע לנקודת הורדה במרחק של כ־60 מייל (כ־110 ק"מ) ממערב לתל אביב. שם תכננו להוריד 3 סירות גומי עם 20 מחבלי קומנדו של אש"ף. סירות הגומי היו אמורות לנוע לכיוון החוף תוך דממת קשר והימנעות ממגע עם כלי שיט. האונייה תוכננה לחזור לאחר השילוח לאזור פורט סעיד ולהמתין שם.
בחוף התכוונו המחבלים להשתלט על אוטובוס ולנסוע איתו לקריה בתל אביב. במגמה להשתלט על בניין משרד הביטחון או בניין המטכ"ל, לתפוס בני ערובה רבים ככל האפשר ולדרוש את שחרורם של 150 מחבלים שהיו עצורים בידי ישראל. הם הונחו כי אם משהו בתכנון ישתבש, עליהם לבצע ירי לשם הרג המוני.

היערכות למניעה

ערך מורחב – מבצע דרך נץ

כאשר הגיע מידע שאש"ף רכש שתי אוניות סוחר הייתה מסקנה שמתוכנן פיגוע מהים. ב־7 באפריל יצאו ארבע ספינות טילים מישראל לאלג'יריה, מרחק 2,900 קילומטרים מחופי ישראל, במבצע דרך נץ. לוחמים של שייטת 13 נכנסו לנמל ענאבה שבמזרח אלג'יריה איתרו את הספינה "מון לייט" ופוצצו אותה. ה"אטבירוס" לא נמצאה, בצה"ל הסיקו שהיא יצאה לפיגוע והחלו במצוד.

סריקות מטוסים של חיל האוויר בניסיון לאתר את ה"אטבירוס", לא מצאו דבר. ביום שישי, 19 באפריל, יצאה אח"י מולדת בפיקוד סא"ל דני הלוי, ועליה גם חוליית לוחמי שייטת 13 חוליית האזנה לסיור מול החוף הדרומי של ישראל. אח"י מבטח בפיקודו של סרן ירון צחר, יצאה לסיור בגזרה הצפונית. במהלך הלילה סבלה אח"י מולדת מתקלה באחד המנועים. הלוי החליט להמשיך עם שלושה מנועים בלבד.

איתור והטבעה

אח"י מולדת

בשבת 20 באפריל בצהריים, כשהייתה אח"י "מולדת" כ-70 מיל מהחוף בקו רוחב אשקלון, אותרו במכ"ם קבוצת מטרות בתנועה מדרום לצפון. הלוי החליט להתמקד ב-25 אוניות שמפליגות צפון־מזרחה, לכיוון סוריה וללבנון. בדיקת הקורסים והמהירות ציינה אוניה שמסלולה יעבור קרוב יותר לחופי ישראל מהאחרות. והחל ללוות אותה מרחוק. היה לילה חשוך מאוד, ללא ירח.

בשעה 23:15 התקרבה אח"י מולדת לירכתי האונייה החשודה. בהדלקת זרקאור הקסנון לזמן קצר נראה שם האונייה בבירור: ATTAVIROS. וכן התגלתה הדלת המאפשרת הורדת סירות בדופן. בשלב זה הכוונה רק להרחיק את האנייה מחופי ישראל. קריאות בערוץ 16 (קשר ימי בינלאומי) אל ה"אטבירוס" ודורשים ממנה לשנות נתיב ולנוע לכיוון צפון־מערב. אטבירוס משיב באנגלית שהוא נמצא במים טריטוריאליים מצריים, וממשיך בדרכו.

בשעה 00:09 מדווח הלוי למפקדת חיל הים שהוא נמצא במרחק של כ־500 מטר ומבקש אישור לירי אזהרה - האישור מתקבל. "אטבירוס" משנה לפתע כיוון ומתחילה להפליג חזרה לעבר פורט סעיד. להלוי היה חשש שהאנייה תיכנס למי החופין של מצריים ותתחמק.

בשעה- 00:30 יורה הלוי צרור להפחדה מתותח הוולקן פלנקס לחרטום ה"אטבירוס", אשר ממשיכה במסלולה. ואז, נורה ממנה רקטה RPG לעבר המולדת מלווה בצרור ירי מנשק קל. באותו רגע כבר ברור להלוי מעל לכל ספק שזו אוניית המחבלים. הוא מקבל הוראה לירות על מנת לשתק. הוא מתרחק, כדי שיוכל לירות מתותח אוטו מלרה 76 מ"מ. במרחק של 2.7 ק"מ, פותחת אח"י מולדת בירי. 42 פגזים נורים אל עבר ה"אטבירוס". מקץ דקות המטרה לא נראית עוד במכ"ם פשוט טבעה. הלוי מפליג אל הנקודה האחרונה שבה נראתה ה"אטבירוס" על המכ"ם. תוך כדי תנועה לעבר המטרה המולדת הבחינה בשני כלי שיט - כנראה ספינות טילים מצריות. ששטים אליה במהירות 22 קשר (40 קמ"ש) מכיוון פורט סעיד. אחרי כמה דקות הסתובבו כלי השיט המצרים ושבו לנמל פורט סעיד, ואח"י מולדת המשיכה בחיפושים אחר ניצולים. ריח הסולר באוויר והקרשים הרבים שנראים במים הבהירו להלוי שהמטרה אכן טבעה. מתחילות להישמע שריקות ממשרוקיות ההצלה.

פעילות אח"י מבטח

אח"י מבטח.

אח"י מבטח בפיקוד סרן צחר נמצאה כ-70 מיל ימי צפונה יותר. כשהוא מבין ש"אטבירוס" התגלתה בדרום. הוא הורה להסתובב ולקצר מרחק דרומה במהירות מרבית ל־40 קשר (75 קמ"ש), כשבדרך כלל מפליגים בסיור במהירות של 30 קשר. "המכונות רעשו וצרחו, החום היה נורא, אבל כל מה שרצו באותו רגע היה להגיע ליעד."^[1] אחרי הפלגה של כשעתיים מגיעה אח"י מבטח לנקודת טביעת ה'אטבירוס' ועזרה לאסוף את המחבלים.

ניצולים/מחבלים

הלוי ידע שמדובר במחבלים מסוכנים, ושאף להקטין סיכון. לא הוריד סירות גומי אלא התקרב עם הספינה האיר עם הקסנון, כיוונו עליהם נשק וביקשו מהם ברמקול להרים ידיים. שמונה מחבלים, ומהם שלושה שהיו בצוות האונייה, נתגלו בחיים. הם היו במצב של חצי ציפה, כך שלא ניתן היה לראות מה יש בחלק הגוף התחתון. מתוך זהירות שמא יש להם מטעני נפץ הורו להם להתפשט ולעלות בסולם החבלים, כשהחיילים מכוונים אליהם את כלי הנשק. ברגע שהם עלו, כבלו אותם באזיקים. תהליך איטי שנמשך כארבע שעות. בחקירה ראשונית, התברר שבאונייה היו עוד 20 מחבלים, שטבעו. החשש שהיה באם הספיקה חוליית פיגוע לרדת מהאונייה מוקדם יותר, התבדה.

בחקירת המחבלים המסודרת התברר כי התאמנו לקראת המבצע במשך כמעט שנה. האימונים, שהתקיימו באלג'יריה, התחלקו לשלב יבשתי ולשלב ימי, וכללו גם ניווט ימי ושימוש במצפנים. בחקירות התקבל מידע יעיל, שסייע בתפיסת אניות נוספות.
המחבלים הוחזקו בישראל במשך כחודש. הם שוחררו במסגרת עסקת ג'יבריל, במאי 1985.

סיום

אח"י מולדת נכנסה לנמל באשדוד כשמקל של מטאטא קבוע על התורן, סימן להטבעת ספינת אויב. אח"י מבטח ממשיכה ונכנסת לנמל חיפה. הרציפים באשדוד ובחיפה מלאים בקצינים בכירים ובחיילים שמריעים לספינות, שהצליחו להקדים ולפגוע באויב בצורה אלגנטית.
ראש הממשלה, שמעון פרס, שוחח עם סא"ל דני הלוי בטלפון ואמר לו ש"מדינת ישראל מודה לו ולצוותו"^[2]

בעלי תפקידים

גלריה

מקורות וקישורים

• ניר מאור, הטבעת ה'מון לייט' וה'אטבירוס' באתר עמותת חיל הים.
• מיכל יעקב יצחקי, כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, ישראל היום, 12 באפריל 2013

ביאורים

הערות שוליים