טיילורקרפט BL
| טיילורקרפט BL | |
|---|---|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס חד-כנפי דו-מושבי קל |
| ארץ ייצור |  |
| צוות | 2 |
| ממדים | |
| אורך | 6.71 מטר |
| גובה | 2.03 מטר |
| מוטת כנפיים | 10.97 מטר |
| משקל ריק | 325 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 545 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות שיוט | 145 קמ"ש |
| מהירות מרבית | 175 קמ"ש |
| קצב נסיקה | 500 רגל/דקה |
| טווח טיסה מרבי | כ- 470 ק"מ |
| סייג רום | 5,100 מטר, טווח - 450 ק"מ |
| הנעה | |
| "לייקומינג" A2-0-145 בעל הספק של 55 כ"ס | |
מטוס טיילורקרפט BL הוא מטוס חד-כנפי דו-מושבי מתוצרת ארצות הברית שהיה דגם מוקדם של מטוסי הפייפר. המטוס תוכנן בימים של שלום למטרות אזרחיות והוא תוכנן להיות פשוט קל ונוח להטסה. המטוס יוצר לראשונה ב-1939. בין שנות הייצור 1939–1941 יוצרו 2400 יחידות. המטוס היה יכול לשהות באוויר בערך 3 שעות.
משה חיים כץ שהיה המייסד של בית הספר לטיסה בשדה התעופה הבריטי בלוד ייבא שני דגמים של טיילורקרפט BL לארץ והם היו בשירות בית הספר לטיסה.
למטוס הזה היה יעד לאומי שהוא לממש את החזון של זאב ז'בוטינסקי להקים זרוע צבאית של האצ"ל. היה למטוסים יעד נוסף לדאוג לעתיד המקצועי של בנו של חיים כץ: אפרים כץ.
בית הספר לטיסה הפסיק לפעול כשהתחילה מלחמת העולם השנייה ושני הדגמים נמכרו לחברת אווירון: חברת התעופה העברית הראשונה. אז המטוסים עברו משדה התעופה לוד לנמל התעופה דב כדי שלא יהיו קרובים לפעולות טרור מצד הערבים.
המטוסים יצאו משימוש ב-1949.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0