יוסל רקובר מדבר אל אלקים

יוסל רקובר מדבר אל אלוקים הוא יצירה סיפרותית ביידיש שחיבר צבי קוליץ והתפרסמה לראשונה בערב יום כיפור תש"ז בכתב העת א ידישע צייטונג. והיא עוסקת בשואה בעיניים יהודיות. היצירה נחשבה במשך שנים לאמיתית ורק מאוחר יותר הוכח שמדובר בסיפרות.

היסטוריה

את היצירה כתב צבי קוליץ בחדר בית מלון בארגנטינה עבור גיליון יום הכיפורים של א ידישע ציטונג לבקשת העורך. והוא פורסם לראשונה ב26 בספטמבר 1946 בבואנוס איירס בשפת היידיש. שבע שנים מאוחר יותר, אחד המקומיים שלח את היצירה לדי גאלדענע קייט מישראל. תחת הכותרת "צוואה שנכתבה בגטו ורשה". השולח לא צירף את הגדרת היצירה כסיפור והעלים את שם המחבר ומקום פרסום היצירה לראשונה. אברהם סוצקובר ערַך ופרסם את הסיפור בשנת 1954 כמסמך אותנטי שנמצא בבקבוק בין חורבות גטו ורשה.

צבי קוליץ המשיך לטעון כי מדובר ביצירה אישית שלו אבל הואשם בזיוף. רק לאחר ארבעים שנה ב-1993 פרסם פול באד בפרנקפורטר אלגמיינה צייטונג מאמר בו הוכיח כי יוסל רקובר הוא יצירה סיפרותית של צבי קוליץ. אך עד היום יש רבים הממשיכים את המיתוס.

היצירה

היצירה מוצגת כצוואתו של יהודי בשם יוסל' ראקובר שנמצאה בתוך בקבוק בין חורבות גטו ורשה. על פי הטקסט: יוסל' רקובר בן הארבעים ושתיים, מאחרוני מגיני הגטו, כתבה בשעות האחרונות של הגטו כשכל שתים עשרה חבריו לבונקר מתים לצידו והוא כמעט חסר תחמושת.

יוסל' פותח בתיאור המצב בגטו והרעב הנורא ומתאר את מותם של כל אחת מששת ילדיו ואשתו. סוקר את חייו עד לנקודה זו ועובר לדיון מחשבתי מעמיק על המצב הרוחני ומשמעות השואה. הוא מתייחס לצרות של העם היהודי ומקורותיהם על פי מחשבתו. מתאר את הנקמה בעיניו. ומסיים את דבריו בתפילה לאלוקים והודיה על יהדותו.

ההתייחסויות ליצירה

היצירה זכתה לשבחים רבים מהם של עימנואל לוינס שתיאר אותה כ"טקסט יפה וגם אמיתי, אמיתי כמו שרק סיפור יכול להיות". ועוד. והיא תורגמה ביו היתר לגרמנית צרפתית אנגלית ועברית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.