יחידת ניהול זיכרון

יחידת ניהול הזיכרון (באנגלית: Memory Management Unit, בראשי תיבות: MMU) היא רכיב חומרה האחראי על פעולות ניהול הזיכרון על ידי המעבד. נכון לתחילת המאה העשרים ואחת, ברוב המעבדים יחידת ניהול הזיכרון ממוקמת במעבד, והיא אינה רכיב פיזי נפרד.

יחידות ניהול הזיכרון מהדור החדש מחלקות את מרחב הכתובות הווירטואלי (טווח הכתובות בשימוש המעבד) לעמודים, כל עמוד הוא בדרך כלל בגודל של מספר ק"ב בודדים. חלק מיחידות ניהול הזיכרון, במשולב עם מערכת ההפעלה, מאפשרות לקבוע גודל עמוד שונה לתהליכים שונים, בהתאם לאופן שבו משתמש התהליך בזיכרון.

פעולת היחידה לניהול הזיכרון מתבצעת באמצעות מצביעים: כדי לגשת למידע שבזיכרון, פונה המעבד תחילה לעמודים, המשמשים מעין מפות, שבאמצעותם ניתן למצוא את קטע הזיכרון המאחסן את המידע הדרוש.

דוגמה

בקטע תוכנה שנכתבה בשפה עילית המתכנת הגדיר משתנה וכינה אותו בשם X. טיפוס המשתנה X הוא שלם קצר (WORD). יחידת ניהול הזיכרון הקצתה למשתנה זה מרחב בזיכרון הפיזי (על בסיס מקום פנוי) של 16 סיביות (שהם 2 בתים) בתחום שבין 0E00:0000 עד 0E00:0001 והוסיפה את המצביע אליו לתוך עמוד הזיכרון הפעיל.

כאשר התוכנה (בין אם ברמת שפת המכונה כלומר בזמן ריצה או ברמת השפה העילית כלומר בזמן ניפוי שגיאות) מבקשת לאחזר את המידע ב-X או להציב בו ערך היא פונה לעמודי הזיכרון ומבצעת שאילתה ליחידת ניהול הזיכרון למציאת כתובתו הפיזית של X בתוך הזיכרון. התשובה המתקבלת נכנסת לתוך אוגר (register) והמכונה קוראת או מעדכנת את התוכן על ידי גישה לכתובת בזיכרון עליה מצביע האוגר.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.