יחס איינשטיין

יחס איינשטיין הוא קשר שפרסם אלברט איינשטיין במאמר על אודות תנועה בראונית ב-1905.

${\displaystyle D={\mu \,kT}}$.

משוואה זו קושרת את ${\displaystyle \ D}$, קבוע הדיפוזיה, ${\displaystyle \ \mu }$, המוביליות והטמפרטורה המוחלטת ${\displaystyle \ T}$.

הניידות החשמלית ${\displaystyle \ \mu }$ היא היחס בין מהירות הסחיפה של חלקיקים לבין הכוח המופעל עליהם  :${\displaystyle \mu ={{v_{d}} \over {F}}}$.

מוליכות חשמלית

כאשר משתמשים ביחס זה עבור מוליכות חשמלית, נהוג לחלק ב-${\displaystyle \ q}$, המסמל מטען חשמלי של נושא מטען יחיד ולהגדיר את הניידות החשמלית כך:  :${\displaystyle \mu ={{v_{d}} \over {E}}}$. כאן ${\displaystyle \ E}$ הוא השדה החשמלי.

כך מקבלים כי יחס איינשטיין הוא :${\displaystyle D={{\mu \,kT} \over {q}}}$.

במוליך למחצה שצפיפות המצבים בו היא שרירותית, יחס איינשטיין הוא :${\displaystyle D={{\mu \,p} \over {q{{d\,p} \over {d\eta }}}}}$ ${\displaystyle \eta }$ הוא הפוטנציאל הכימי ו-${\displaystyle \ p}$ הוא מספר החלקיקים.

ראו גם

• דיפוזיה
• תנועה בראונית