ישיבת אמי"ת אורות שאול

ישיבת אמי"ת אורות שאול
סמל הישיבה
ישיבה
מוטו תורה עמוקה. תורה נוגעת. תורה מחוברת לחיים.
תאריך ייסוד אלול ה'תשנ"ח
השתייכות ישיבות הסדר, רשת אמי"ת, מוסדות רוח הגולן
מייסדים הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו, הרב שי פירון
מגמות גמרא, תנ"ך, אגדה הגות ומחשבה
ראש הישיבה הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות, הרב איתמר אלדר
תלמידים כמאה עשרים
ספרים *כמה מספרי הרב שרלו
  • פיתוחי חותם - מאמרים של תלמידי הישיבה (ה' כרכים)
  • שערים לגמרא: שבת, בבא קמא וכתובות
  • שערים לאגדה: הבעש"ט ותלמידיו
  • קובצי שירה
מיקום ישראל מסלנט 24, תל אביב
קואורדינטות 32°02'59.8"N 34°46'53.4"E
ypt.co.il
ערב לימוד

ישיבת אמי"ת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות השוכנת כיום בשכונת שפירא בתל אביב. בישיבה לומדים כמאה וארבעים תלמידים, חלקם בשירות פעיל בצה"ל. בין תוכניות הלימוד: בית מדרש "שערים" לבוגרי צבא ומכון להכשרת מורים בשיתוף עם מכללת הרצוג.

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה באלול ה'תשנ"ח (ספטמבר 1998) על ידי הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו והרב שי פירון. הישיבה הוקמה בפתח תקווה מתוך תפיסה שהתורה צריכה להימצא במרכז החיים ובמרכז הארץ[1]. בסמוך לה הוקמה ישיבה תיכונית בראשות ראש הישיבה הרב שי פירון. בשנת תשס"ט החל הרב אברהם בלידשטיין (כיום רב היישוב תקוע) לכהן כסגן ראש הישיבה. בכסלו תשע"ב, הצטרפה הישיבה לרשת אמי"ת[2]. היא נקראת על שם התורמים שאול ומירה קושיצקי.

לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ג עברה הישיבה למתחם כפר בתיה ברעננה ולהנהגתה הצטרפו הרב תמיר גרנות כראש ישיבה והרב איתמר אלדר כראש בית מדרש 'שערים' לבוגרי צבא. במסגרת זו בוחרים התלמידים ב"שער" שבו הם רוצים להתמקד: 'שער הגמרא' בהנחיית הרב תמיר גרנות, 'שער התנ"ך' בהנחיית הרב אלדר ושער אגדה והגות בהנחיית הרב חיים וידל.

באלול תשע"ט עברה הישיבה למשכן קבע בשכונת שפירא שבתל אביב, מטרת המעבר היתה בכדי לממש את חזונה של הישיבה, חיבור התורה לחיים ולעם ישראל. בין השאר משתפת פעולה עם הקהילה המקומית ובמיוחד עם גרעין שקמים הנמצא במקום כבר 15 שנה.

דרכה של הישיבה

הישיבה נחשבת לאחת ממייצגות הקו הפתוח והמתון בקרב ישיבות ההסדר. הלימוד בה כולל עיסוק בתחומי תלמוד, תנ"ך, אגדה, חסידות, מחשבה ומוסר. אופן הלימוד כולל לימוד ישיבתי קלסי, שילוב כלים ספרותיים ואקדמיים וחיפוש היבטים רוחניים ואישיים בלימוד. מלבד לימוד התלמוד הירושלמי והמדרשים, שנתחדשו בארץ ישראל, הישיבה עוסקת בסוגיות ציבוריות הקשורות בצביונה הדתי של מדינת ישראל ובשאלות ממלכתיות, עיוניות והלכתיות, כחלק מהחיפוש אחר תורת ארץ ישראל ברוח משנתו של הרב קוק. לימוד התנ"ך נעשה מתוך שאיפה לאמץ את דברי הנביאים כהכוונה בעבודת ה' במציאות הישראלית האקטואלית.

הישיבה מעודדת פיתוח יצירה מקורית. היא מוציאה עלון שבועי פנים-ישיבתי בשם "פתחון פה", שבו מאמרים של תלמידי הישיבה; רבעון עיוני בשם "פתיחתא", וקובץ בשם "פיתוחי חותם", שבו מאמרים עיוניים פרי עטם של תלמידי הישיבה בנושאי תנ"ך, תלמוד, אגדה ומחשבת ישראל. בנוסף, הוציאה הישיבה קובץ ספרותי בשם "טפטופים", שבו יצירות שירה ופרוזה פרי עטם של תלמידי הישיבה. בשנת תשס"ד (2004) פרסמה הישיבה ספר בשם "באי היום - תלמידי ישיבה כותבים", ובו שירים וקטעי פרוזה שפורסמו לראשונה ב"טפטופים". בשנים תשע"ה-תשע"ז יצאו לאור קובצי מאמרים של בית המדרש 'שערים': "שער לגמרא" - מאמרים על מסכת בבא קמא, מסכת כתובות ומסכת שבת. ו"שער לאגדה" - מאמרים על הבעל שם טוב ותלמידיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ על הסיבות להקמת הישיבה בפתח תקווה: http://ypt.co.il/about.asp?id=20594
  2. ↑ ישיבת ההסדר פתח תקווה מצטרפת לרשת אמי"ת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.